Friday, November 23, 2012

12-11-24 Facebook Art: Bernanke


HAHAHAHHAHAHAHAHHAHAHAHAHHAHAH
TOOO GOOD!
Photo













12-05-10 דו"ח סייג לזכויות האדם (NGO) לבדיקה העולמית התקופתית של זכויות האדם ב-2013 - מדינת ישראל (Hebrew short report)




המסמך המקורי מכיל תמונות, שלא נתנו כאן. ראה PDF כולל התמונות בעברית:


 12-05-10 דו"ח סייג לזכויות האדם (NGO) לבדיקה העולמית התקופתית של זכויות האדם ב-2013 - מדינת ישראל (Hebrew short report)
אמינותם, או חוסר אמינותם של הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט של מדינת ישראל
~
בית משפט המסרב לאשר את כתביו הוא - הריהו מאושר כמושחת ~

תקציר מנהלים
דו"ח סייג לזכויות האדם ממוקד על אמינותן, או חוסר אמינותן של מערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת במדינת ישראל.
הטענות
התנאים השוררים היום במערכות הכתבים האלקטרוניים בבתי המשפט הלאומיים במדינת ישראל עומדים בסתירה לכל סעיף של ההצהרה העולמית בדבר זכויות האדם, בו נזקקים לאמינותם של בתי המשפט ומערכת המשפט, ומתוך כך - לשלטון החוק.  התנאים שהושררו בעשור האחרון, מן הראוי שייחשבו כהנהגת מערכת משפט למראית עין, המשקפת את השחתתם של בתי המשפט, משרד המשפטים, ומקצוע עריכת הדין.
הראיות
חומר המחקר התומך מושפע מ"כריית נתונים" ו"הוכחות ללא ידיעה". פגמים חמורים נמצאו בכל המערכות שנבדקו. שלשה מומחים ישראלים למחשוב/קריפטולוגיה, הביעו את דאגתם בעניין. בית המשפט העליון: בסביבות ה-7 במרץ, 2002, בסמוך למותו ללא עת של המזכיר הראשי שמריהו כהן, הושחתה אמינותם של הכתבים האלקטרוניים. י-ב-מ ואי-די-אס, שתי חברות אמריקאיות גדולות היו מעורבות. בסביבות זמן זה, גובר חוסר תקינותם של הגורמים המאשרים ונמצאים כתבים מכוזבים רבים. היום, כלל הכתבים האלקטרוניים מתפרסמים ללא כל חתימה, ללא כל אישור, וב"כפוף לשינויי עריכה ונוסח". כחלק מן המחקר התומך נתגלו אישורים כוזבים ומטעים על החלטות בית המשפט העליון מאת המזכירה הראשית הנוכחית שרה ליפשיץ. בזמן חתימת דו"ח זה, חל משבר, הנובע מסירובה של הרשות המבצעת לציית להחלטה "סופית" של בית המשפט העליון, שנרשמה כביכול לפני שנה, לגבי הריסת מבנים, שנבנו על אדמה פלשתינאית.
מסקנות
לממצאים שבדו"ח השלכות חמורות לגבי התנאים הסוציואקונומיים, הפיקוח על הבנקים, והסכסוך הישראלי-פלשתינאי:
1. מן הראוי שתיבדק תקפותם של כל כתבים ציבוריים חוקיים, שמקורם בבתי המשפט של מדינת ישראל.
2. מן הראוי שאומות, ובכללן אלה החתומות על אמנת האג לאפוסטילים (1961), יבדקו כל אמון ואשראי הניתנים למסמכים ציבוריים חוקיים, שמקורם בבתי המשפט של מדינת ישראל.
3. כל ניסיון לתקן מצב זה ייתקל בקשיים הנובעים מענייניהם של קבוצות בטחוניות, חוקיות, ופיננסיות במדינת ישראל.
המלצות
מאמצים ניכרים מן הראוי שייעשו לתיקון משבר חוקתי באומה ללא חוקה:
1. מן הראוי שמערכות הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט ייבדקו ויתוקנו על ידי מומחים ישראליים למחשוב ו/או משפטים, תחת סמכותה של הרשות המחוקקת של מדינת ישראל.
 
2. מן הראוי להתקין ועדה לאמת ופיוס, בהקשר לאירועים הסובבים את מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ב-2002, וחלקם של שופטים בהנהגת מערכות כתבים אלקטרוניים שקריות ומטעות בבתי המשפט במדינת ישראל.
3. מן הראוי שיהא אסור על בתי המשפט של כל אומה שהיא לפתח ולהתקין את מערכות הכתבים האלקטרוניים שלהם עצמם.

נספח מקוון דו"ח מורחב, תמונות מוגדלות ונוספות, קישורים למסמכים תומכים, תגובות מפי הרשויות, עדכונים:
על מנת להקל על המעיין, מספרי הקטעים והתמונות נשמרו בהתאמה בין הדו"ח המקוצר והנספח, לכן אין מספרי התמונות עקביים בדו"ח מקוצר זה.

א. סייג לזכויות האדם   דו"ח סייג לזכויות האדם לשנת 2010, לבדיקה התקופתית העולמית של ארצות הברית התמקד בתנאים במחוז לוס אנג'לס, קליפורניה.  הדו"ח הציג ראיות למאסרי שווא המוניים ומרמה בענייני נדל"ן ובנקאות על ידי שופטים של בתי המשפט של קליפורניה, וסירובה של ממשלת ארצות הברית לאחוז בצעדים מתקנים.  הדו"ח נכלל בהפניה אל תוך הדו"ח הסופי של הצוות המקצועי של המועצה לזכויות האדם עם הערה המתייחסת ל"שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה בידי מערכת אכיפת החוק בקליפורניה."  דר' יוסף צרניק, המחבר הראשי של המסמך הנוכחי, התמחה בעשור האחרון בניתוח מערכות מסמכים ממוחשבות בבתי משפט, בבתי סוהר, ובבנקים.  מחקריו בנושאים אלה נבדקו על ידי מומחים והתפרסמו והוצגו בכנסים בינלאומיים למחשוב ולקרימינולוגיה.
ב. הטענות   התנאים השוררים היום במערכות הכתבים האלקטרוניים בבתי המשפט הלאומיים במדינת ישראל מהווים עבירה על כל סעיף של ההצהרה העולמית בדבר זכויות האדם, בו נזקקים לאמינותם של בתי המשפט ומערכת המשפט, ומתוך כך - לשלטון החוק. בדומה לכך, תנאים אלה מפירים הסכמים בינלאומיים להם שותפה מדינת ישראל, ובכללם אמנת האפוסטיל, האג (1961). התנאים שהושררו בעשור האחרון, מן הראוי שייחשבו כהנהגת מערכת משפט למראית עין, המשקפת את השחתתם של בתי המשפט, משרד המשפטים, ומקצוע עריכת הדין.
ג. הראיות הדו"ח הנוכחי ממוקד על ניתוח מערכות המסמכים האלקטרוניים בבתי המשפט הלאומיים (בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, בתי הדין למוחזקי משמורת), במיוחד – גישת הציבור לכתבי בתי המשפט ואמינותם של הכתבים, אליהם מותרת גישת הציבור. המחקר התומך מושפע מ"כריית נתונים" ו"הוכחות ללא ידיעה", על התייעצויות עם מומחי מחשוב ומשפטים ישראליים, ועל ניסיונות לקבל מידע ציבורי מתאים, או להביא לידי בדיקה ונקיטת צעדים מתקנים על ידי הרשויות הלאומיות המתאימות.

1. הבסיס החוקי להתנהלותן של מזכירויות בתי המשפט
בשעה שתפקידה הראשי של הזרוע השיפוטית של בתי המשפט היא לשפוט, תפקידה הראשי של הזרוע המזכירותית הוא בשמירה על אמינותם של כתבי בי דין, המצאה והודעה על רישומם של כתבים שיפוטיים, ואישורם של כתבים אלה.  סמכויותיהם וחובותיהם של המזכירים והרשמים במדינת ישראל מוגדרות בסדרת חוקים ותקנות.  התקנות שנתקנו בשנים 2003-5, בזמן הנהגתן של מערכות מחשבים חדשות בבתי המשפט של מדינת ישראל, מעניינות במיוחד.  חוקי היסוד והתקנות המתאימות לעיתים אינם נוקטים באותם מושגי יסוד, ומשאירים מידה רבה של עמימות לגבי נוהלי המזכירויות ולגבי סמכויותיו וחובותיו של המזכיר הראשי/רשם בית המשפט. על רקע מצב זה, ברור שבשעת פיתוחן והנהגתן של מערכות כתבים אלקטרוניים בבתי המשפט, הצעד הראשון, כלומר הגדרת הספציפיקציות של המערכות, היה רגיש במיוחד.  היה מחויב המציאות להגדיר את סמכויותיו וחובותיו של המזכיר הראשי/רשם, וכמותן גם נוהלי המזכירות, ולא -  מערכות בלתי אמינות פותחו והוטמעו בבתי המשפט.
2. בית המשפט העליון
א) ב-7 למרץ, 2002, מותו ללא עת של המזכיר הראשי של בית המשפט העליון, שמריהו כהן, סמוכה להשחתה מואצת של הכתבי ם האלקטרוניים של בית המשפט העליון. (תמונה 2)
ב) היום, זהותם של שרתי בית המשפט העליון אינה מאושרת. (תמונה 1)
ג) היום, החלטות בית המשפט העליון מתפרסמות בלתי מאושרות, וב"כפוף לשינויי עריכה ונוסח". (תמונה 2)
ד) בתקופת המעבר (2001-3) כוזבו רבים מכתבי בית המשפט העליון. (תמונה 3)
תמונה מס' 2 שינויים באישור המזכירות על כתבים אלקטרוניים של ההחלטות 2001-2003
משמאל – עד לתחילת 2002, כל הכתבים האלקטרוניים של ההחלטות נשאו אישור בידי המזכיר הראשי שמריהו כהן, ז"ל. מימין – מאז 2003, אין הכתבים האלקטרוניים של ההחלטות נושאים כל אישור, או כל אזכור של מזכירות בית המשפט.  במקום זאת, הם נושאים הסתייגות ב"כפוף לשינויי עריכה ונוסח", והפנייה ל"מרכז מידע", שאינו מעוגן בחוק.  הנהלת בתי המשפט מסרבת לגלות את הבסיס המשפטי לשינויים מפליגים אלה בכתבי בית המשפט העליון בשנים 2001-2003.
תמונה מס' 3 כתב אלקטרוני מכוזב של החלטה של בית המשפט העליון של מדינת ישראל
ההחלטה ב-יהודית פרנקו-סידי ואח' נ הרשות בכפוף לחוק נפגעי רדיפות הנאצים (1582/02) בחלקה אומרת:
ניתנה היום, כ"ו שבט, תשס"ז (14/02/2007).
בועז אוקון
רשם
___
נוסח כפוף לשינויי עריכה וניסוח
שמריהו כהן – מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל 02-670444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il
בפברואר 2007, בועז אוקון לא החזיק במשרת רשם בית המשפט בעליון, ושמריהו כהן לא היה בין החיים כחמש שנים.  כתבים רבים נתגלו בעלי אותו אופי.

א)      היום, בית המשפט העליון מסרב לציית לחוק בנוגע להמצאת החלטותיו הוא על ידי המזכירות, ומונע את גישת הציבור לאישורי ההמצאה והמסירה – מסמכי האוטנטיקציה – אפילו לצד בתיק עצמו.
ב)      אישורים שקריים ומטעים על החלטות בית המשפט העליון הונפקו על ידי המזכירה הראשית הנוכחית שרה ליפשיץ, והיוו בסיס לתלונה על מרמה שהוגשה למשטרת ישראל (תמונות 5,6)
ג)        בית המשפט העליון הנהיג מערכת של ספרים כפולים ומשולשים, בה הציבור והצדדים להליכים אינם מורשים להבחין בית כתבי בי דין בני תוקף, וכתבי בין דין מדומים.
ד)      סירובה המתמשך של הרשות המבצעת לציית להחלטה "סופית", או "חלוטה" של בית המשפט העליון, לעיין אדמות פלשתינאיות, מהווה משבר חוקתי באומה ללא חוקה.

תמונה מס' 6 מרמה באישור כתב החלטה של בית המשפט העליון

מובאה מתוך אחד משלושה כתבים, שהונפקו על ידי המזכירה הראשית של בית המשפט העליון של מדינת ישראל, שרה ליפשיץ.  החלק המובא בתמונה אומר: "ניתנה היום, כ"ב אלול, תשע"א (21.9.2011)", ואז מראה מקום המיועד לחתימותיהם של שלושה שופטי בית המשפט העליון.  ההערה למטה אומרת, "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח", ומתחתיה חותם בית המשפט העליון, וחותמת בלתי תקינה של המזכירה הראשית "העתקה מתאימה למקור", חתימת ידה של המזכירה, והתאריך.

3. בתי המשפט המחוזיים
הממצאים מראים שהנהגת מערכת הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט המחוזיים - נט המשפט – ערערה את אמינות הכתבים בבתי המשפט המחוזיים, ובמיוחד את אחריותו של המזכיר הראשי לאמינות הכתבים.
4. בתי הדין למוחזקי משמורת
סירובו של משרד המשפטים לגלות את מספרם ומקומם של בתי הדין למוחזקי משמורת, וחוסר אמינותם של מספרי המוחזקים, מעלים חשש שבתי כלא מסוג "החור השחור" ובתי משפט מאולתרים הונהגו במדינת ישראל. (טבלה 1)
טבלה 1: חוסר אמינות במספרי מוחזקי המשמורת
חוסר ההתאמה בין יום ההנפקה ובין מספרי מוחזקי המשמורת, וחוסר ההמשכיות הברור במספרי המסמכים, מן הראוי שייחשבו לכשל בסיסי באמינות המערכת האלקטרונית לניהול בתי הדין למוחזקי משמורת.  (וראה את הנתונים המקוריים בטבלה מס 3 בדו"ח המלא על בתי הדין למוחזקי משמורת) רק מבחר מכתבי בתי הדין למוחזקי משמורת מתפרסמים באתר המקוון, כתיקיות Word שרובם נוצרו זמן רב לאחר מעשה (לעיתים – שנים לאחר מעשה). משרד המשפטים סירב לגלות, מה מספרם של בתי הדין למוחזקי משמורת, שמותיהם ומקומם, ושם המזכיר הראשי.  יחדיו, הממצאים מעלים חשש שבתי כלא מסוג "החור השחור" ובתי דין מאולתרים הונהגו במדינת ישראל.
5. הנהלת בתי המשפט; 6. משרד המשפטים; 7. הכנסת; 8. מקצוע עריכת הדין; 9. ציות לחוקי המדינה; 10. ציות לאמנות והסכמים בינלאומיים הקשורים לעניין
תמונה מס' 8 מרמה בנוסח האפוסטיל, כפי שפורסם באתר "הרשות השופטת"
 משמאל – טופס אפוסטיל אמיתי, כפי שהונהג על ידי אמנת האג (1961); מימין – טופס אפוסטיל, כפי שפורסם באתר המקוון של "הרשות השופטת" של מדינת ישראל, המוצג במרמה כטופס אפוסטיל, כפי שאושר באמנה.  הטופס, שפורסם על ידי "הרשות השופטת", מסמיך "עורך דין", הפועל כנוטריון, לאשר את כתבי בתי המשפט, בשעה שתקנות בתי המשפט (2004) הקנו סמכות זאת למזכירים הראשיים. בנוסף, הטופס שפורסם, מתיר לאנשי סגל המזכירות לאשר את חתימת הנוטריון תחת חותמת בית המשפט, בצורה הנראית כאישור המסמך בית המשפט המצורף.  למעשה, הנוהל שפורסם באתר המקוון מבאר שבביצוע האפוסטיל, מזכירות בית המשפט אינה מעידה על כתב בית המשפט עצמו, רק על אמיתות חתימתו של הנוטריון. נוהל זה מן הראוי שייחשב כמרמה על תושבי מדינת ישראל ובתי המשפט של אומות אחרות החתומות על האמנה. נוהל זה הוא חלק מנוהלי אישור שקריים על כתבי בתי המשפט בישראל. הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים, שניהם סרבו לגלות מי הנפיק את הנוהל המתואר לעיל, ומי אישר את פרסומו באתר המקוון של "הרשות השופטת". המזכירה הראשית של בית המשפט העליון של מדינת ישראל מסרבת להמציא אישורי אפוסטיל על החלטות בית המשפט העליון.
11.  אכיפת החוק; 12. תגובות רשויות לאומיות ומומחים

.ד. מסקנות
לממצאים שבדו"ח השלכות חמורות לגבי התנאים הסוציואקונומיים, הפיקוח על הבנקים, והסכסוך הישראלי-פלשתינאי:
1. מן הראוי שתיבדק תקפותם של כל כתבים ציבוריים חוקיים, שמקורם בבתי המשפט של מדינת ישראל.
2. מן הראוי שאומות, ובכללן אלה החתומות על אמנת האג לאפוסטילים (1961), יבדקו כל אמון ואשראי הניתנים למסמכים ציבוריים חוקיים, שמקורם בבתי המשפט של מדינת ישראל.
3. כל נסיון לתקן מצב זה ייתקל בקשיים הנובעים מענייניהם של קבוצות בטחוניות, חוקיות, ופיננסיות במדינת ישראל.
ד. המלצות
מאמצים ניכרים מן הראוי שייעשו לתיקון משבר חוקתי באומה ללא חוקה:
1. מן הראוי שמערכות הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט ייבדקו ויתוקנו על ידי מומחים ישראליים למחשוב ו/או משפטים, תחת סמכותה של הרשות המחוקקת של מדינת ישראל.
 
2. מן הראוי להתקין ועדה לאמת ופיוס, בהקשר לאירועים הסובבים את מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ב-2002, וחלקם של שופטים בהנהגת מערכות כתבים אלקטרוניים שקריות ומטעות בבתי המשפט במדינת ישראל.
3. מן הראוי שיהא אסור על בתי המשפט של כל אומה שהיא לפתח ולהתקין את מערכות הכתבים האלקטרוניים שלהם עצמם.

ה-10 למאי, 2012
[חתימה]
 דר' יוסף צרניק
סייג לזכויות האדם (NGO)

נספחים וכתבים נוספים:
[1] 12-06-04 Human Right Alert, Submission;  2013 UPR of the State of Israel - "Integrity, or lack thereof, of the electronic record systems of the courts of the State of Israel"
 [2] 12-05-10 Human Right Alert,  Appendix I to Submission; 15th UPR - State of Israel - "Integrity, or lack thereof, of the electronic record systems of the courts of the State of Israel"
[3]  12-07-18 Human Right Alert, Appendix II to Submission; 2013 UPR of the State of Israel - "Additional Responses by National Authorities/Experts, Re: ComSign, LTD - sole certifier and hacker of the digital signatures of the State of Israel".pdf

[4] 12-10-10 Human Right Alert, Appendix III to Submission; 2013 UPR of the State of Israel - "Integrity, or lack thereof, in the electronic record systems in the courts of the State of Israel - peer-reviewed and published in Data Analytics 2012"
[5] 12-10-11 Human Right Alert, Appendix IV to Submission; 2013 UPR of the State of Israel - "The case of Moshe Silman"
[6] 12-10-15 Human Right Alert, Appendix V to Submission; 2013 UPR of the State of Israel - "Integrity, or lack thereof, in the electronic records of the Bank of Israel-Banking Regulation Consumer Complaint procedures"