שופט בדימוס דן ארבל - החזיק בעמדות מפתח הן לגבי רצח יצחק רבין (1995) והן לגבי מותו של מזכיר בית המשפט העליון שמריהו כהן (2002).
ברלין - אלכסנדר פלץ, 3 בספטמבר - כיוון שאני מתבטל בברלין להנאתי, החלטתי לנצל את הזמן להשלים חומר לגבי רצח רבין. לא הייתי בארץ שנים רבות, ולא עקבתי אחרי המאורעות בפירוט.
השופט דן ארבל ורצח רבין - 1995
בדיקת הפרטים על רצח רבין הפתיעה אותי. עוד קודם לכן האמנתי שנרצח על ידי "כנופיית השב"כ". אולם בדיקת הפרטים די מזעזעת. הגרסה הרשמית - סיפור הכיסוי - לא עומד במבחן ההיגיון של ילד בן 10. אולם הופעתי לטובה ללמוד שרבים וטובים סירבו ומסרבים לקבל את הגרסה הרשמית, החל ממשפחת רבין, דרך מומחים כגון פרופ מיכאל הרסגור ופרופ שבח וייס, וכן חלק רחב מהציבור - על פי סקרים בשנים שלאחר הרצח.
בסופו של דבר, האדם שהיה במוקד יצירת הגרסה הרשמית הוא השופט דן ארבל, שניהל את משפטו של יגאל עמיר.
אחת הנקודות המרתקות בסיפור הוא שימוע ב-5 לדצמבר, 1995. יגאל עמיר שכביכול הודה ברצח, היה מזועזע מן המוות המסתורי של אחד משומרי ראשו של רבין זמן קצר קודם לכן. ככל הנראה איבד את אימונו בביטחונו האישי הוא, וניסה לחזור בו מהודאתו ברצח. הוא חזר ואמר "הם הורגים אנשים!"
השופט דן ארבל מנע ממנו את זכות הדיבור, והחזיר אותו לכלא.
השופט דן ארבל ומותו של שמריהו כהן - 2002
בדיקת הביוגרפיה של דן ארבל מראה שהיה שופט שלום, אח"כ שופט מחוזי, ולבסוף מנהל בתי המשפט (1998-2004).
דוחות סייג לזכויות הא'דם (NGO) מראים שהנהלת בתי המשפט היא גורם מרכזי בהשחתת בתי המשפט בארה"ב, ובישראל, באמצעות התקנת מערכות מחשבים מירמתיות בבתי המשפט ב-20 השנים האחרונות. דוח סייג לזכויות האדם בנושא נכלל בדוח זכויות האדם בישראל של האום לשנת 2013 בלוויית ההערה "חוסר יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
הדוח, המבוסס על כריית נתונים של כתבי בית המשפט העליון ב-20 השנים האחרונות, מתאר אירוע מרכזי בנושא ב-7 למרץ 2002. ביום זה נפרצו השרתים של בית המשפט העליון (ב-INSIDE JOB). לאחר מכן זויפו החלטות רבות של בית המשפט העליון מלפני יום זה, ומאז ועד היום הכתבים אינם מאושרים ואינם תקינים.
חיפוש נוסף גילה שבאותו יום מת המזכיר הראשי של בית המשפט העליון שמריהו כהן בבית המשפט העליון תחת נסיבות מחשידות. שבועיים אח"כ הגישה אישה בשם אהליבה פרץ-איזסקו תלונה על רצח, אך לא יכלה לספק מניע הגיוני לרצח זה. על פי דוח סייג לזכויות האדם, מניע אפשרי היה השתלטות בלתי חוקית על שרתי בית המשפט העליון, שהיו במשמורת המזכיר הראשי.
בקיצור, שני מאורעות עומדים במרכז קריסת חברה מתוקנת בישראל ב-20 השנים האחרונות:
א. רצח רבין ב-4 לנובמבר 1995
ב. מותו של שמריהו כהן ב-7 למרץ 2002.
והשופט דן ארבל היה בעמדות מפתח ביחס לשני אירועים אלה!
חשיבות הממצא
בעבר נטיתי להניח ששני המאורעות היו קשורים לשתי כנופיות שונות, שפעלו בנפרד, או אף אולי בניגוד עניינים -
א. רצח רבין - "כנופיית השב"כ".
ב. מותו של שמריהו כהן ופריצת מחשבי בית המשפט העליון - "כנופיית שלטון החוק" - שופטים בכירים (אהרן ברק, בועז אוקון), בכירים במשרד המשפטים (יורם הכהן, עמית אשכנזי), בכנסת (מאיר שטרית) בכירים בלשכת עורכי הדין, ויוצאי יחידת 8200 השולטים בחברת קומסיין.
עכשיו, לאור הימצאותו של השופט דן ארבל בעמדות מפתח בשני האירועים, עלי לתקן את הנחת העבודה: שתי הכנופיות הן ככל הנראה היינו הך - כנופיה אחת!
היבטים כלליים
שיתוף פעולה בין "כנופיית השב"כ" ו"כנופיית שלטון החוק" מהווה שינוי מהותי לגבי התפלגות הכוחות במשטר הישראלי.
בפרשת קו 300, בשנת 1984 התעמתו השב"כ ושלטון החוק. את תוצאות העימות בפרשת קו 300 קשה לתאר כניצחון של אף אחד מן הצדדים.
העניינים המתוארים לעיל, לגבי רצח רבין ב-1995 ומותו של שמריהו כהן ב-2002, מציגים מצב שונה לחלוטין, בו הגיעו "כנופיית השב"כ" ו"כנופיית שלטון החוק" להסדר ביניהן, ועל ידי כך השתלטו על מוקדי הכוח והשלטון במדינת ישראל.
בכך הביאו לקיצה אף את תדמיתה של חברה מתוקנת במדינת ישראל.
רצח רבין מתואר בדרך כלל בהקשר להתנגדות להסכמי אוסלו ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני.
אולם בהיבט כללי יותר, התוצאה הברורה ביותר של קריסת חברה מתוקנת בישראל בעשרים השנים האחרונות הוא בתחום החברתי-כלכלי. בשעה שהכלכלה בישראל המשיכה בצמיחתה, העוני הוכפל, מספר מחוסרי הדיור הרקיע, יוקר המחיה האמיר, ומחירי דירות הפכו מחוץ להישג ידם של מעמד העובדים.
הכלכלה בישראל עברה לשליטתם של מספר מצומצם של טייקונים, במקביל להתמסדות יחסי הון-שלטון ושחיתות ציבורית נרחבת - בפרט במערכת המשפט.
על פי דוחות בינלאומיים, התפלגות ההכנסות והנכסים בישראל היום אינה תואמת חברה הנתונה תחת שלטון דמוקרטי.
התפתחויות אלה בולטות עוד יותר על רקע העובדה שמדינת ישראל התחילה את דרכה כמדינת רווחה סוציאליסטית, ובשנותיה הראשונות קלטה בהצלחה מאות אלפי פליטים חסרי כל.
השינויים החברתיים-כלכליים בישראל בעשרים השנים האחרונות נראים גם כחיקוי צמוד של השינויים החברתיים-כלכליים בארה"ב באותן השנים. בתקופה זאת היגיעה "שיתוף הפעולה" בין ארה"ב לישראל לרמות שלא נראו קודם לכן, הן בתחום המדיני, הן בתחום הצבאי, והן בתחום הקורפורטיסטי-בנקאי.
סיכום
בעשרים השנים האחרונות עברה מדינת ישראל קריסת חברה מתוקנת. בכירים במערכת המשפט מלאו תפקיד מרכזי בתהליך זה. במקביל הונהג בישראל משטר חברתי-כלכלי התואם את המודל בארה"ב בשנים אלה, שניתן לראותו כחזרה ל-Robber Baron Era של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
קישורים
[1] תאוריות הקשר על רצח רבין _ ויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%A8%D7%A6%D7%97_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F
[2] דוח מקוצר (תרגום עברי) של סייג לזכויות האדם (NGO) שהתקבל כחלק מדוח האו"ם לגבי זכויות האדם בישראל (2013)
[3] דוח מקוצר (מקור אנגלי) של סייג לזכויות האדם (NGO) כפי שהוא מופיע באתר מועצת זכויות האדם של האו"ם (2013)
ברלין - אלכסנדר פלץ, 3 בספטמבר - כיוון שאני מתבטל בברלין להנאתי, החלטתי לנצל את הזמן להשלים חומר לגבי רצח רבין. לא הייתי בארץ שנים רבות, ולא עקבתי אחרי המאורעות בפירוט.
השופט דן ארבל ורצח רבין - 1995
בדיקת הפרטים על רצח רבין הפתיעה אותי. עוד קודם לכן האמנתי שנרצח על ידי "כנופיית השב"כ". אולם בדיקת הפרטים די מזעזעת. הגרסה הרשמית - סיפור הכיסוי - לא עומד במבחן ההיגיון של ילד בן 10. אולם הופעתי לטובה ללמוד שרבים וטובים סירבו ומסרבים לקבל את הגרסה הרשמית, החל ממשפחת רבין, דרך מומחים כגון פרופ מיכאל הרסגור ופרופ שבח וייס, וכן חלק רחב מהציבור - על פי סקרים בשנים שלאחר הרצח.
בסופו של דבר, האדם שהיה במוקד יצירת הגרסה הרשמית הוא השופט דן ארבל, שניהל את משפטו של יגאל עמיר.
אחת הנקודות המרתקות בסיפור הוא שימוע ב-5 לדצמבר, 1995. יגאל עמיר שכביכול הודה ברצח, היה מזועזע מן המוות המסתורי של אחד משומרי ראשו של רבין זמן קצר קודם לכן. ככל הנראה איבד את אימונו בביטחונו האישי הוא, וניסה לחזור בו מהודאתו ברצח. הוא חזר ואמר "הם הורגים אנשים!"
השופט דן ארבל מנע ממנו את זכות הדיבור, והחזיר אותו לכלא.
השופט דן ארבל ומותו של שמריהו כהן - 2002
בדיקת הביוגרפיה של דן ארבל מראה שהיה שופט שלום, אח"כ שופט מחוזי, ולבסוף מנהל בתי המשפט (1998-2004).
בדיקת הביוגרפיה של דן ארבל מראה שהיה שופט שלום, אח"כ שופט מחוזי, ולבסוף מנהל בתי המשפט (1998-2004).
דוחות סייג לזכויות הא'דם (NGO) מראים שהנהלת בתי המשפט היא גורם מרכזי בהשחתת בתי המשפט בארה"ב, ובישראל, באמצעות התקנת מערכות מחשבים מירמתיות בבתי המשפט ב-20 השנים האחרונות. דוח סייג לזכויות האדם בנושא נכלל בדוח זכויות האדם בישראל של האום לשנת 2013 בלוויית ההערה "חוסר יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
הדוח, המבוסס על כריית נתונים של כתבי בית המשפט העליון ב-20 השנים האחרונות, מתאר אירוע מרכזי בנושא ב-7 למרץ 2002. ביום זה נפרצו השרתים של בית המשפט העליון (ב-INSIDE JOB). לאחר מכן זויפו החלטות רבות של בית המשפט העליון מלפני יום זה, ומאז ועד היום הכתבים אינם מאושרים ואינם תקינים.
חיפוש נוסף גילה שבאותו יום מת המזכיר הראשי של בית המשפט העליון שמריהו כהן בבית המשפט העליון תחת נסיבות מחשידות. שבועיים אח"כ הגישה אישה בשם אהליבה פרץ-איזסקו תלונה על רצח, אך לא יכלה לספק מניע הגיוני לרצח זה. על פי דוח סייג לזכויות האדם, מניע אפשרי היה השתלטות בלתי חוקית על שרתי בית המשפט העליון, שהיו במשמורת המזכיר הראשי.
בקיצור, שני מאורעות עומדים במרכז קריסת חברה מתוקנת בישראל ב-20 השנים האחרונות:
א. רצח רבין ב-4 לנובמבר 1995
ב. מותו של שמריהו כהן ב-7 למרץ 2002.
והשופט דן ארבל היה בעמדות מפתח ביחס לשני אירועים אלה!
חשיבות הממצא
בעבר נטיתי להניח ששני המאורעות היו קשורים לשתי כנופיות שונות, שפעלו בנפרד, או אף אולי בניגוד עניינים -
א. רצח רבין - "כנופיית השב"כ".
ב. מותו של שמריהו כהן ופריצת מחשבי בית המשפט העליון - "כנופיית שלטון החוק" - שופטים בכירים (אהרן ברק, בועז אוקון), בכירים במשרד המשפטים (יורם הכהן, עמית אשכנזי), בכנסת (מאיר שטרית) בכירים בלשכת עורכי הדין, ויוצאי יחידת 8200 השולטים בחברת קומסיין.
עכשיו, לאור הימצאותו של השופט דן ארבל בעמדות מפתח בשני האירועים, עלי לתקן את הנחת העבודה: שתי הכנופיות הן ככל הנראה היינו הך - כנופיה אחת!
היבטים כלליים
שיתוף פעולה בין "כנופיית השב"כ" ו"כנופיית שלטון החוק" מהווה שינוי מהותי לגבי התפלגות הכוחות במשטר הישראלי.
בפרשת קו 300, בשנת 1984 התעמתו השב"כ ושלטון החוק. את תוצאות העימות בפרשת קו 300 קשה לתאר כניצחון של אף אחד מן הצדדים.
העניינים המתוארים לעיל, לגבי רצח רבין ב-1995 ומותו של שמריהו כהן ב-2002, מציגים מצב שונה לחלוטין, בו הגיעו "כנופיית השב"כ" ו"כנופיית שלטון החוק" להסדר ביניהן, ועל ידי כך השתלטו על מוקדי הכוח והשלטון במדינת ישראל.
בכך הביאו לקיצה אף את תדמיתה של חברה מתוקנת במדינת ישראל.
רצח רבין מתואר בדרך כלל בהקשר להתנגדות להסכמי אוסלו ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני.
אולם בהיבט כללי יותר, התוצאה הברורה ביותר של קריסת חברה מתוקנת בישראל בעשרים השנים האחרונות הוא בתחום החברתי-כלכלי. בשעה שהכלכלה בישראל המשיכה בצמיחתה, העוני הוכפל, מספר מחוסרי הדיור הרקיע, יוקר המחיה האמיר, ומחירי דירות הפכו מחוץ להישג ידם של מעמד העובדים.
הכלכלה בישראל עברה לשליטתם של מספר מצומצם של טייקונים, במקביל להתמסדות יחסי הון-שלטון ושחיתות ציבורית נרחבת - בפרט במערכת המשפט.
על פי דוחות בינלאומיים, התפלגות ההכנסות והנכסים בישראל היום אינה תואמת חברה הנתונה תחת שלטון דמוקרטי.
התפתחויות אלה בולטות עוד יותר על רקע העובדה שמדינת ישראל התחילה את דרכה כמדינת רווחה סוציאליסטית, ובשנותיה הראשונות קלטה בהצלחה מאות אלפי פליטים חסרי כל.
השינויים החברתיים-כלכליים בישראל בעשרים השנים האחרונות נראים גם כחיקוי צמוד של השינויים החברתיים-כלכליים בארה"ב באותן השנים. בתקופה זאת היגיעה "שיתוף הפעולה" בין ארה"ב לישראל לרמות שלא נראו קודם לכן, הן בתחום המדיני, הן בתחום הצבאי, והן בתחום הקורפורטיסטי-בנקאי.
סיכום
בעשרים השנים האחרונות עברה מדינת ישראל קריסת חברה מתוקנת. בכירים במערכת המשפט מלאו תפקיד מרכזי בתהליך זה. במקביל הונהג בישראל משטר חברתי-כלכלי התואם את המודל בארה"ב בשנים אלה, שניתן לראותו כחזרה ל-Robber Baron Era של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
קישורים
[1] תאוריות הקשר על רצח רבין _ ויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%A8%D7%A6%D7%97_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F
[2] דוח מקוצר (תרגום עברי) של סייג לזכויות האדם (NGO) שהתקבל כחלק מדוח האו"ם לגבי זכויות האדם בישראל (2013)
[3] דוח מקוצר (מקור אנגלי) של סייג לזכויות האדם (NGO) כפי שהוא מופיע באתר מועצת זכויות האדם של האו"ם (2013)
http://lib.ohchr.org/HRBodies/UPR/Documents/Session15/IL/HRA_UPR_ISR_S15_2012_HumanRightsAlert_E.pdf
[4] דוח סייג לזכויות האדם (NGO) נכלל בדוח מועצת זכויות האדם של האו"ם (2013) בלוויית ההערה "חוסר יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל" (עמ' 4, פסקה 25):
[5] דוח מורחב (מקור אנגלי) של סייג לזכויות האדם (NGO) - נספח מס' 1. (2013)
____
דר' יוסף צרניק
מאהל המחאה החברתית, ת"א
סייג לזכויות האדם (NGO)
____
* דוח סייג לזכויות האדם נכלל בדוח התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בישראל (2013), עם ההערה: "חוסר יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
* דוח סייג לזכויות האדם נכלל בדוח התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בארה"ב (2010), עם ההערה: "שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין בקליפורניה".
http://lib.ohchr.org/HRBodies/UPR/Documents/Session15/IL/HRA_UPR_ISR_S15_2012_HumanRightsAlert_E.pdf
[4] דוח סייג לזכויות האדם (NGO) נכלל בדוח מועצת זכויות האדם של האו"ם (2013) בלוויית ההערה "חוסר יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל" (עמ' 4, פסקה 25):
[5] דוח מורחב (מקור אנגלי) של סייג לזכויות האדם (NGO) - נספח מס' 1. (2013)
____
דר' יוסף צרניק
מאהל המחאה החברתית, ת"א
סייג לזכויות האדם (NGO)
____
* דוח סייג לזכויות האדם נכלל בדוח התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בישראל (2013), עם ההערה: "חוסר יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
* דוח סייג לזכויות האדם נכלל בדוח התקופתי של האו"ם לגבי זכויות האדם בארה"ב (2010), עם ההערה: "שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין בקליפורניה".
No comments:
Post a Comment