The author and his work had a convluted history.
- In 2000, I published the collected stories in English. The volume was critically acclaimed, and it is today sold as a collector's item for exorbitant prices...
- In 2004, the collected stories appeared in French, published by the official press of the Calvinist church of Switzerland, at their initiative. I was initially surprised by their interest, especially that it was to the best of my knowledge the first fiction they ever published. Prior to that, their catalogue included only religious books, theology, etc.
- Also in 2004, the Palestinian Academic Association recognized Shami is one of the important Palestinian writers of the 20th century, under the influence of poet Mahmoud Darwish.
His acceptance in Hebrew literature was even more coplicated:
- In 1921, YH Brenner doomed Shami, by denouncing his first story "The Barren Wife" as an example of what should not be part of the new Hebrew literature...
- Later in the 1920s, following the publication of Vengeance of the Fathers, Prof Y Klozner tried to propose Shami for the Nobel prize in literature...
- Prof G Shaked wrote about Shami "An Arab author who wrote in Hebrew...", with it, Shaked wrote about Shami and David Vogel: "At times, the wild flowers, who grow on the margins of the avenue are much more beautiful than the cultivated flowers, which were planted in its middle..."
- A couple of years ago, Prof Dan Miron wrote: "Preoccupation with Shami's word should cease. He wrote in Arabic..." Miron claimed that Shami's personal diary, written in Arabic was kept in an archive, and untill it is clarified what was written in it, Shami's Hebrew literature shouldn't be published... Regardless of intensive searches, the diary has never been found...
- "Haaretz" daily named Shami a couple of times in recent years as a prime candidate for having his portrait on a money bill of the State of Israel...
When I signed the contract for publication of the Hebrew volume a year ago, Prof Y Schwartz asked me how I viewed Shami and his work. In response, I wrote to him:
Yitzhaq Shami, one of the best storytellers in early modern Hebrew literature, is distinguished in portraying human existence at its most despicable. His roots are in Hebron and the Judean mountains - homeland of Amos and Michah - and his canvas spans from the Arabian deserts, through Cairo, the Negev, the Judean mountains, Trans-Jordan, Damascus, Baghdad, to the Balkans.
טחנת החיים מאת יצחק שָׁמי 1888-1949
בחודש הבא, אוגוסט, עתיד הכרך "טחנת החיים", כלל כתביו של הסופר יצחק שָׁמי (1888-1949), לצאת לאור בהוצאת זמורה ביתן ושות.
לסופר וליצירותיו היסטוריה מפותלת, כתוצאה ממנה יצירותיו יוצאות לראשונה לאור כקובץ רק עתה, יותר מ-60 שנה לאחר מותו:
- בשנת 2000 כקרוב משפחה (שמי מצד אמי) והמחזיק היום בזכויות (ללא מטרת רווח) הוצאתי את קובץ סיפוריו של שמי באנגלית, והספר זכה להצלחה. ההוצאה הראשונה נמכרת היום כפריט לאספנים במחירים מופקעים.
- בשנת 2004, יצא קובץ הסיפורים לאור בתרגום צרפתי בהוצאת הכנסיה הקלוויניסטית של שווייץ - מיזמתם. די הופעתי מהעניין שמצאו בספר, בפרט שלמיטב ידיעתי, הקטלוג שלהם כלל עד אז רק ספרי דת (תיאולוגיה, פרשנות על התנך וכו), וזה היה הספר הראשון של ספרות יפה שהוציאו.
- בשנת 2004 גם הכירה האגודה האקדמית הפלסטינית בשמי, בהשפעת המשורר הלאומי מחמוד דרוויש, כאחד הסופרים הפלסטינים החשובים של המאה ה-20.
קבלתו של שמי בספרות העברית הייתה מורכבת הרבה יותר:
- יח ברנר חרץ את גורלו של שמי לשנים רבות במאמרו "הז'אנר הארצישראלי ואביזריהו", בו נתן את סיפורו הראשון של שמי "העקרה" שכותרת המשנה שלו הייתה "מחיי הספרדים", כדוגמה למה שברנר פסל כחלק מן הספרות העברית החדשה...
- לאחר פרסום הנובלה "נקמת האבות" ניסה פרופ יוסף קלוזנר בשנות ה-20 להגיש את שמי כמועמד לפרס נובל לספרות, על פי פרופ גרשון שקד.
- פרופ גרשון שקד כתב על שמי שהוא "סופר ערבי שכתב בעברית..." יחד עם זאת גם כתב על דוד פוגל ויצחק שמי: 'לעיתים, פרחי הבר הגדלים בשולי השדרה יפים לאין ערוך מפרחי התרבות שנשתלו במרכז השדרה'.
- פרופ דן מירון כתב לפני שנתיים "יש לחדול מן העיסוק בשמי. שמי כתב בערבית..." לטענתו של מירון, שמי כתב יומן אישי בערבית, ועד שיתברר מה בדיוק כתב שם, אין לעסוק ביצירתו, או לפרסם את יצירותיו בעברית... למרות שחיפשתי יומן זה בארכיונים, מעולם לא מצאתי אותו, אך היה יכול להיות מסמך מרתק...
- "הארץ" העלה בשנים האחרונות את שמו של יצחק שמי כמועמד ראשון במעלה של "סופר מזרחי" שדיוקנו יוטבע על שטר כסף של מדינת ישראל.
בעת חתימת החוזה להוצאת הכרך בהוצאת זמורה ביתן ושות, שאל אותי פרופ יגאל שוורץ, לגבי נקודת מבטי בעניין. בתשובה כתבתי לו:
יצחק שמי, ממיטב המספרים בספרות העברית המתחדשת, הפליא לתאר את ההוויה האנושית במיאוסה. צור מחצבתו בחברון והרי יהודה - מולדתם של עמוס ומיכה - ורוחב יריעתו ממדבריות ערב, דרך קהיר, הנגב, הרי יהודה, עבר הירדן, דמשק, בגדד, ועד להרי הבלקן.
No comments:
Post a Comment