Tuesday, October 10, 2017

2017-10-10 PALESTINE: routines of the occupation...


2017-10-10 PALESTINE: routines of the occupation...
===============
The book review, originally published by Maariv daily in April 2016, is a bit long for Facebook, but I thought that it would be important enough to translate for the benefit of readers, who may want to understand the reality of the occupation, which is covered up by media. This is what it looks like, boots on the ground. The alternative (US way) is massive bombing/drones… This is of course only a small part of the picture. The preliminary work involves intensive totalitarian surveillance, based on both sigint and humint, which undermines any semblance of civil society in Palestine. JZ
“A Ticking Bomb. The shocking story of a Shin-Bet man”
Breaking Silence: Former Shin-Bet man Yizhar David wrote an indictment of the Shin-Bet
By Ran Edelist
The book is written in semi-legal style. Beyond personal redemption, what is missing is any discussion of accountability of blood and souls vis a vis the Shin-Bet as an organization, and government policies, which guide it.
_____
For years, I have reasoned (and warned) that part of the Shin-Bet's activity is harmful for Israel's security, particularly the disproportionate oppression of the civilian population and killing of individuals, who are not "ticking bombs". I have attempted to back up my opinion by facts and examples, but I have been limited by my information gathering ability and by censorship.
Anything I and others have done in an effort to have the Shin-Bet redraw its course, is dwarfed by the testimony of Yizhar David, former Shin-Bet man, who wrote a book, which is a detailed indictment from start to finish, and is documented at a level that is almost legal. On the other hand, it is a document of personal decline during the service, down to mental breakdown.
I have no clue what happened in discussions about the book between David and past or present senior Shin-Bet officers. The Shin-Bet denied me an interview with him. Obvious. On the other hand, Channel 2 was permitted to interview him, after it had been demonstrated that Channel 2 was the home channel of "Ad Kan", a right wing investigative agency. I naively thought that one should separate the circus for the plebs (we killed the bad guy) and the political bonus (only this government can do it), from long term national security interests.
I thought that David, in his book, would dare to go beyond that madness and vicious cycle of his tormented soul, and would try to explore his own conduct and Shin-Bet policies from the broader perspective of Israeli national security. The man had already proved himself during service as one who could go beyond Shin-Bet robotics - do what your boss tells you. I expected that he would at least try to evaluate whether the policy of liquidations indeed terminated the Palestinian rebellion, whether the "Lawn Mower" Shin-Bet policy (mow the terror down to grass level, and once it grows again, mow it down again and again and again) proved itself in eliminating the Palestinian national aspirations. Wouldn't it be right to take his personal case as an example of the failure of this policy?
The book's protagonist, Alon, is sketched in his own image: "Regardless of running dozens of operations, which led to the arrest of terror activists, 2-3 a week, it appeared to be a bottomless pit. The number of activists only continued to grow. After each liquidation, dozens of new members would join terror groups. Often, when he had intelligence leads regarding the hiding place of a wanted man, he couldn't get the IDF Undercover Unit to execute the arrest. The Unit was working non-stop in various districts of Palestine At times, they spend whole days getting ready until the final indication arrived for executing the arrest.
Once Yizhar/Alon had understood that working this way he would never be able to exterminate the terror, he proposed a change: "Instead of defining one target for each operation, as previously done, we should define several targets." And it worked. He was decorated and promoted. However, "the large number of targets that was provided to the Units, and the lack of clarity regarding the specific location of the target, led at the end to a large number of the operations, where the target was killed, instead of being arrest".

His reaction, at that time, when he got comments regarding the problematics of liquidation instead of arrests, was: "Alon involuntary grinned, trying to make sure that nobody noticed it. From his point of view, it was one of the biggest advantages of the new system".
It is hard for me to figure out how David could write about it so openly. Maybe he failed to understand the implications from international law perspective. Even if it is assume that it is impossible to build a case on a fiction-like part of a book by a man, who is a bit unstable, such presumed admission still leaves considerable room for accountability, both by Shin-Bet and by Israeli society.
"The Undercover Unit", David writes, "typically returned at the end of such operations without the arrest target, leaving his body and the bodies of others, who were in the vicinity, in the field..." "Initially", he writes, "he felt in each such operation the surge of revenge and satisfaction. With time, he became apathetic, realizing that it wouldn’t be the way to find solace for his ailing soul." On the way, he was promoted, now he was seated in front of a large plasma screen, a district commander, issuing operations: "The Unit was assigned 8 targets. The first was a 22 year old guy, who had declared himself the head of Tanzim, after all his predecessors had been liquidated or arrested. Alon couldn't understand, how there would still be demand for the position, whose end was known in advance - death or arrest... The Unit's vehicle arrived at the crossroads, where Khaled was surrounded by other youths. A battle ensued, at the end of which 6 bodies were counted, in addition to Khaled's."
When he reached the scene, "he noticed two small bodies. At first, he tried to avoid them, to save himself the sight. But something inside him didn't allow him to ignore the small bodies. He went over, and realized that they were the bodies of small children. Twelve year olds at most - children! He choked. He couldn't remove his eyes from the small bodies. A sharp pain cut his chest. He heard a loud rolling scream inside, tearing his soul apart. They are merely kids!!! (3 exclamation marks in the original - RE]... They were not regular kids. Their bodies were perforated by bullets... The blood of these kids and the image of their bodies continued to follow him and torment him. Recently, he has realized that he is facing a breakdown, that he must seek help."
Apart from the book and David - in August 2014 the Mohammed Deif was located. The house was bombed. His wife, his son, his daughter and his baby son were killed. Deif is still with us. Even if he were liquidated then, a new Deif would have arisen, whose wife, son, daughter and baby son would have been liquidated. Because that's how it is. And that's what drove the protagonist of the book crazy. He decided to break his contract and retire before he would need to be hospitalized. But he hesitated:"Immediately he erased the idea. If you let them know that you are leaving tomorrow, the Shin-Bet wouldn't let you go. The would liquidate you. Or maybe they would place you in compulsory psychiatric solitary care. So that you wouldn't divulge anything that you know."
I assume that this is part of the personal paranoia, but the book was written years later. He is by now a successful, esteemed educator. His souls is still boiling, but his head is supposed to be cooler.
When he confronts the psychiatrist, who tries to have him hospitalized, he tells her: "Dozen of times during my Shin-Bet service I faced decisions, where I had two options. The first was the easy one, and better for me, the other was the more difficult and risky for me, but better for the nation. I never hesitated, and I always went for the one that was difficult and dangerous for me, but better for the nation. I have seen cowards like you [Alon says to the psychiatrist - RE], and unfortunately, there are many of them in the Shin-Bet as well. And it costs Israel blood. In the case of the two of us, it is only misunderstanding".
Even if David is willing to turn himself into a sacrificial lamb of sorts for what he and his friends have perpetrated, still, what is missing here, beyond the personal redemption, is any discussion of accountability of blood and souls vis a vis the Shin-Bet as an organization, and the government policies which guide it.

2017-10-10 הבלוגרים והשופטים הנוקמים: לורי שם-טוב ומוטי לייבל - אסירים פוליטיים

 Image may contain: 2 people, people smiling, meme and text


Image may contain: 2 people, text Image may contain: 1 person, closeup
השופט אברהם היימן, באי כוח הפרקליטות - עו"ד אלירן גלילי ועינת גבע
Joseph Zernik is with ‎לורי שם טוב‎.
1 hrMigdal Haemeqck
2017-10-10 הבלוגרים והשופטים הנוקמים: לורי שם-טוב ומוטי לייבל - אסירים פוליטיים
==================
על פי טענות הפרקליטות, נראה לי שאני, ולפחות עוד כמה מאות שאני מכיר, מתאימים למעצר לטווח ארוך גם-כן. מן הראוי לפתוח מחנה מעצר "חולות 2" להחזקת אנשי המחאה!
______________
היום: דיון על חלופת מעצר בבית המשפט המחוזי בתיק המעצרים - השופט אברהם היימן.
לורי ומוטי מוחזקים מאז סוף פברואר, קרוב ל-8 חודשים, והסוף אינו נראה בעין. כפי שציינו הסנגורים בדיון קודם, המצב חסר תקדים. הן לגבי סעיפי האישום שהופעלו לגבי פרסומים מכפישים לכאורה, והן לגבי הסירוב לשחררם לחלופת מעצר. זאת - לאור שורה ארוכה של מקרים, אותם מנו הסנגורים, של נאשמים ברצח, דמויות פשע מאורגן וכו' - שכולם שוחררו לחלופת מעצר במהלך המשפט. במקביל, מונעים מן העצורים גישה לחומרי הראיות נגדם ולעיתים גם גישה לייעוץ משפטי. הכוונה הכללית מובנת מאליה, והיא טיפסית למשפטי ראווה של אסירים פוליטיים - לא לאפשר לעצורים להיות מעורבים באופן יעיל בניהול ההגנה, ולאלץ אותם לאפשר לעורכי דין, שאמון הנאשמים בהם מעורער, לקבל החלטות באופן עצמאי.
בדיון היום - הפרקליטות - עו"ד מירב גבע - טענה נגד חלופת מעצר ופירטה את רמת המסוכנות הגבוהה של העצורים: "רגשות שליליים נגד הרשויות", "פעילות במרחב החברתי, השפעה על אחרים", בעברם פעולות מסוג "עושים שכונה","מעריצים מגיעים לאולם הדיון, והמעריצים סבורים שהנאשמים חפים מפשע, ושנעשה להם עוול בהחזקתם הממושכת במעצר." מתוך טענותיה של עו"ד מירב גבע והחזרות על הטיעון "המרחב האינטרנטי הוא מכפיל מסוכנות" - גם ברור חששן הגדל של הרשויות מחשיפת הציבור למידע חלופי ברשת, שלא דרך צינורות התקשורת הממסדית.
לקראת סוף הדיון חלה מהומה באולם הדיונים, בחלקה מתוך חוסר בהירות לגבי ייצוג הנאשמים, זאת תופעה מתמשכת בפרשה זאת, והיא וטיפוסית להתנהלות הסנגוריה הציבורית בתיקים פוליטיים - בהליכים הפליליים נגד רפי רותם היו תופעות דומות להפליא. בנוסף - אי יכולת לסיים את הדיון בעניין לורי מחוסר מפקחים מתאימים לחלופת המעצר. היימן דחה את המשך הדיון בשבועיים, והורה להוציא את הקהל מאולם הדיונים, כולל בנו של מויטי, כבן 10, שמירר בבכי.
יש לקוות שטענות הפרקליטות הבהירו סוף סוף לכל הספקנים את המצב לאשורו - מוטי ולורי הם אסירים פוליטיים לכל דבר ועניין.

Comments

Reply1 hr
Manage
ליאור בן שמעון
תרשמו איפו הפרקליטים והשופט גרים ונגיע להפגין לייד הבית שלהם
Reply
2
1 hr
Manage
אורלי הררי
אין גבול להפקרות ולביזיון ..
Reply1 hr
Manage
ליאור בן שמעון
שופטים ופרקליטים מושחתים ברשות השלטון הדיקטטורי והמושחת .
Reply
1
1 hr
Manage
Shoshi Cohen
נוראאאא😞
Reply1 hr
Manage
Shoshi Cohen
משתפת. היום זה קורה להם מחר זה יכול לקרות לנו. זה פשוט לא יאומן😞😞😞
Reply
1
1 hr
Manage
רובי לזר
יצא המרצע מן השק
Reply56 mins
Manage
בתשבע רוזנפלד · Friends with לורי שם טוב
ממש זוועה
LikeShow more reactions
Reply50 mins
Manage
Ori Ben Ari · Friends with Yaron Meydan and 4 others
הכול מושחת רקוב ומסריח..
מי מאמין בבתי המשפט בישראל.
LikeShow more reactions
Reply23 mins
Manage
מיטל הדס כהן · Friends with אורלי הררי and 4 others
התקשורת לאן נעלמה מסכנים
LikeShow more reactions
Reply22 mins

2017-10-09 לא לפתוח שמפניות ורודות! בג"ץ ההפגנות בכיכר גורן - דיקטטורה שיפוטית במיטבה!

2017-10-09 לא לפתוח שמפניות ורודות! בג"ץ ההפגנות בכיכר גורן - דיקטטורה שיפוטית במיטבה!
================
צר לי, שאני מוצא את עצמי יוצא נגד ה"מינוף" על ידי אנשי מחאה בולטים של החלטת בג"ץ (או ה"טיוטה") אתמול (6536/17 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. משטרת ישראל)
בדיון הנצחי בעניין סמכותו של בית משפט לפסול חוק כ"בלתי-חוקתי", ואיזון הסמכויות בין הרשות המחוקקת והרשות השופטת, נקבע בארה"ב כבר לפני שנים עקרון יסוד, שמקובל עלי כהגיוני ותקין: חוק שנכתב בצורה עמומה ודו-משמעית, הוא "בלתי חוקתי" מיסודו.
ובעניין שלפנינו? היה במדינת ישראל חוק ברור וחד-משמעי, שנכתב עוד בזמן המנדט (פקודת המשטרה) ותורגם לעברית תרגום כשיר ומדויק.

בעבר, כשנשאלתי: מהו אירוע מחאה הזקוק לרישיון? התשובה שלי הייתה פשוטה: אינני עורך דין, אך את התשובה תוכלו למצוא באתרים שונים, כגון האגודה לזכויות האזרח, "כל זכות", "מגמה ירוקה", ועד. (תמונה).
ומה עשה בג"ץ אתמול? פרסם מסמך עמום ודו-משמעי, בו השופטים עצמם מעידים על עצמם שכתבו החלטה עמומה ודו-משמעית:
חיות: "חברי מציין כי הפרשנות המוצעת על ידי היא "פרשנות עמומה"... אינני משוכנעת כי עמדה זו עמומה פחות מן הפרשנות המוצעת על ידו, ככל שהדבר נוגע לחוסר הוודאות של הציבור ושל המשטרה כאחד באשר להגדרת המקרים אשר בהם יידרש רישיון מראש לקיום הפגנה. "
כלומר, מעכשיו, אם מישהו ישאל אותי: מהו אירוע מחאה הזקוק לרישיון? התשובה תהיה: אי אפשר לדעת בלי ללכת לבג"ץ.
קוראים לזה בלשון פשוטה: דיקטטורה שיפוטית במיטבה! ואלה שאינם מבינים את זה הם במקרה גם אלה שמסרבים להבין, ששחיתות מערכת המשפט היא קדקוד השחיתות השלטונית בישראל!
Comments
Moti Hammer
עמימות היא "מתכון מועיל" להרחבת היקף "העבודה" והעשרת "ריבוי הרווחים" עבור עורכי הדין !!!

Manage
ליאור בן שמעון
לדעתי מערכת המשפט צריכה לעבור ניקויי מושחתים כללי. כולל עו"ד סוררים ששותפים לכל הבלאגן .

Manage
Joseph Zernik
נשאלתי לעניין מעמד ה"טיוטה" של ה"החלטה" מאתמול. בבית משפט כשיר, מקובל ברחבי העולם הנאור, שהחלטה צריכה להיות רשומה בתיק בית המשפט ובו בזמן מומצאת לצדדים, ואין מפרסמים "טיוטות". לא זה המצב אצלנו. גם בבית המשפט העליון (לדוגמה: אבן ישראל נ שולמן בשנת 20...See More


Reply
2
Yesterday at 12:21pmEdited
Manage
Joseph Zernik
המלל של ההחלטה מופיע באתר ELYON1, שהוא תצוגת HTML, ולא מתיימר אפילו להיות מסמך רשמי. אבל גם כאן יש חריגה מוזרה - בתוך גוף התצוגה מפיעה תמונת צבע. מעולם לא ראיתי החלטה של בית המשפט העליון שכולל תמונה, בין בצבע ובין בשחור לבן. ובמקרה זה, התמונה גם אינה מעלה ואינה מורידה דבר לטיעונים המשפטיים. 
http://elyon1.court.gov.il/.../360/065/V14/17065360.V14.htm


עו"ד ד"ר אליעד שרגא; עו"ד תומר נאור; עו"ד צרויה מידד-לוזון; עו"ד דניאל חקלאי; עו"ד קרין תורן-היבלר; עו"ד גבי לסקי; עו"ד…
ELYON1.COURT.GOV.IL
Manage
Joseph Zernik
אבל כמובן, על פי המקובל בבית המשפט העליון, ייתכן שבהמשך יעלו מסמך החלטה, בין אם זהה, ובין אם משופץ. הכל במסגרת "ירידת הפורמליזם - עלייה בערכים!

Manage
Joseph Zernik
הופעת בכורה של הנשיאה החדשה -- חיות - בוגרת להקה צבאית, עם כשרונות קומיים!

Manage
Nitzan Kapel
בכל זאת הייתי נזהר ממשהי עם השם אסתר... היתה כבר אחת שתלתה כמה מושחתים בכיכרות


Reply
2
Yesterday at 12:47pmEdited
Manage
Joseph Zernik
בקיצור, אפשר לסכם את התוצאה כך:
א) לגבי המחאה בפ"ת: לכאורה אינה זקוקה לרישיון, אבל זקוקה לתיאום עם המשטרה, ומותר למשטרה להטיל מגבלות שונות, שחלקן פורטו, והשאר לשיקול דעתה של המשטרה. כלומר - רשיון תחת שם אחר.
ב) לגבי הזכות העקרונית ל"משמרת מחאה שאינה זקוקה לרישיון" - הם עצמם מודיעים לנו שמעתה הזכות הזאת "עמומה" - כלומר אינה קיימת.

Manage
Joseph Zernik
לגבי חופש הביטוי בכתב: בית המשפט הוציא על ברק כהן צו שאוסר עליו לכתוב כל דבר בעייני בנקים ובנקאים. כלומר, אסור לברק כהן לכתוב אפילו "הבנקים נהדרים", או "פגשתי את רקפת, והיא נראית מצוין". איסור כזה נקרא "מניעה מוקדמת", וברחבי העולם הנאור הוא נחשב דבר קיצוני ביותר.

Manage
Joseph Zernik
בקיצור: השופטים עומדים בחזית דיכוי המחאה החברתית, על יד ביטול החוק הקיים בעניין חופש הביטוי וחופש המחאה!

Manage
Joseph Zernik
אבל כאמור, נותרה לנו "זכות המינוף".

Manage
Yossi Gelbart
אם עד עכשיו היה אסור וההחלטה שונתה אז מותר

Manage
Joseph Zernik
"אם עד עכשיו היה אסור וההחלטה שונתה אז מותר"??? אודה אם תבהיר... מה היה אסור, ומה עכשיו מותר... 

Manage
Yossi Gelbart
אסור היה להפגין מול ביתו של מנדלבליט

Manage
Joseph Zernik
קודם המצב בעניין היה עמום, ועכשיו זהו איסור מוחלט וברור. התבלבלת פה!


Reply21 hrs
Manage
Yossi Gelbart
אז אם זה ברור אז מה העמימות ?


Reply21 hrs
Manage
Joseph Zernik
אתה בכלל מבלבל בין שתי עתירות. בעתירה הראשונה חיסלו את הזכות להפגין מול בתי אנשי ציבור בצורה מוחלטת וברורה. בעתירה שלפנינו - השאלה הייתה לגבי הזכות לקיים "משמרת מחאה שאינה זקוקה לרשיון", לעומת טענת המשטרה שיש צורך ברשיון. בענייון חוקתי, בסיסי זה, הם הנפיקו החלטה, שהם עצמם מכריזים עליה שהיא "עמומה". צוות הווי ובידור!


Reply
3
21 hrsEdited
Manage
Joseph Zernik
העניין של "משמרת מחאה שאינה זקוקה לרשיון" גם עמד במרכז התביעה הפלילית נגד ברק כהן: ברק היה עורך הדין של לה פמיליה. ברק פעל באמונה. המשטרה ניסתה למכור ללה פמיליה שהם זקוקים להודיע למשטרה ולתאם איתה כל משמרת מחאה שהם רוצים לערוך מול ביתו של בעל הקבוצה. ב...See More


Reply
2
19 hrsEdited
Manage
Joseph Zernik
מהיום והלאה, האגודה וזכויות האזרח, "כל זכות", "מגמה ירוקה" - יצטרכו להוריד את הפרסומים שלהם ברשת, שמסבירים את הזכות הבסיסית למשמרת מחאה שאינה זקוקה לרישיון. הסיבה פשוטה, כפי שהחליט בג"ץ: מהיום והלאה , הזכות למשמרת מחאה שאינה זקוקה לרישיון "עמומה".
בקיצור: ניצחון גדול למשטרה, אבדן גדול לחופש המחאה בישראל!


Reply
1
Yesterday at 2:02pmEdited
Manage
Joseph Zernik
למשל, בתמונה פה, שתמיד העליתי, סיכום של הזכות למשמרת מחאה מאתר "כל זכות". מהיום והלאה - יצטרכו להוריד את הדף הזה!

Manage
Joseph Zernik
מלכה, העליתי תמונה דומה למעלה. מה שפורסם הוא ככל הנראה "טיוטה" בלבד. בין השאר יש שם תמונת צבע באמצע ה"פסק-דין". מעולם לא ראיתי החלטה של בית המשפט העליון שכוללת תמונה. בפרט שהתמונה ב"פסק הדין" הזה לא העלתה דבר ולא הורידה דבר לעניין עצמו. נחכה ונראה אם הם יעלו מסמך, ואם המסמך יהיה זהה, או "משופץ". ההימור שלי - לא יעלו מסמך בעתיד הנראה לעין. כלומר - "פסק-דין" בעניין חוקתי יסודי יישאר בגדר "טיוטה"... לא הפעם הראשונה שתופסים אותם בתעלולים מהסוג הזה... וגם לא האחרונה... אבל החברה פותחים שמפניות ורודות...
Malka Koch


Reply
1
19 hrs
Manage
Shuki Mishol
מסכים .


Reply
1
13 hrs
Manage
Joseph Zernik
אז מה קורה, שוקי, אתה לא מצטרף לחגיגת השמפניות הוורודות של אלדד יניב ושות' לאור פסיקתו הנאורה של בג"ץ???