Wednesday, January 17, 2018

2018-01-17 רות דוד ורונאל פישר, לורי שם-טוב - שלב "הקלפים", "נשק ליום שחור"

2018-01-17 רות דוד ורונאל פישר, לורי שם-טוב - שלב "הקלפים", "נשק ליום שחור"
===
לא סתם הפקידו את בוגר החינוך "הערכי", העילוי, המועמד לעליון משה סובל לפברק את המשפט הזה... 
____
כל הסיפורים המצחיקים שיש יותר מידי מידע בסלולרי [1]... אצל מוטי ולורי הם לא היססו להפיל על הסנגורים כוננים שלמים ודיסקים אין ספור, אפילו אם הראיות לכאורה אינן קשורות לכל אישום מסוים או כל נאשם מסוים... ושם אי העברת חומרים לנאשמים לא תעכב את השופט בני שגיא. כל עניין הנוגע לזכויות היסוד של הנאשמים הוא "טכני ולא מהותי"... כי שם זה הרי היה "טרור רשתי"..
אבל אצל רונאל פישר ורות דוד יש "יותר מידי מידע בסלולרי"? כי פרשת רות דוד רונאל פישר היא רק פרשה של "טרור פרקליטותי"?
~~אז אולי הגענו במקרה לשלב "הקלפים", "נשק ליום שחור"?~~
הרי עדת המדינה עדי ישעיהו (מזכירתו של רונאל פישר) העידה על כך בבית המשפט המחוזי י-ם לפני שנה. היא הסבירה, שלאחר המעצר על ידי מח"ש עם מזוודת הדולרים של אלון חסן, ערכו "סיעור מוחות" במשרד. בישיבת "סיעור מוחות" זאת דנו ב"קלפים", "נשק ליום שחור"... והשופט משה סובל עסק כבר בזמן העדויות ההן בשיבוש הליכי המשפט במחוזי י-ם...
~~אז מה יש בתקשורת בין רונאל פישר לערן מלכה, שהפרקליטות ובית המשפט מפחדים לתת לסניגוריה, ועקב כך, הסניגוריה חשה במעמד מתאים לדרוש את ביטול כתב האישום?~~
התשובה נראית לי ברורה: שם נמצאים ה"הקלפים"! ה"נשק ליום שחור"!
אז מה זה יכול להיות? דיבורים על שיחוד של שופטים? בכירים במשטרה? בפרקליטות? דיבורים על פרשיות אחרות? שוקי משעול? רפי רותם? איתן רוב? פינטו, ברכה? השופט יצחק כהן? רומן זדורוב? יהודה היס? רצח רבין?
יש אוסף נרחב של עניינים, בהם הציבור יכול לצאת נישכר משמיעת הדיבורים החופשיים של ערן מלכה ורונאל פישר.. יש לנו פה עסק עם תבשיל מעניין מאד... מהמפיקים של "עשרת הדיברות"...
לא סתם הפקידו את בוגר החינוך "הערכי", העילוי, המועמד לעליון משה סובל לפברק את המשפט הזה... 
התיק הזה, והתיק שלא נחקר לגבי התנהלות רות דוד כפרקליטת מחוז ת"א, הם סוג של סרטן מערכת המשפט. והניסיונות להסתיר אותם הם לא דרך טיפול מקובלת למחלה הקשה...
שחיתות מערכת המשפט היא קודקוד השחיתות השלטונית בישראל!
=קישור=
[1] חמישה עדי מדינה ויותר מדי מידע סלולרי - כך הסתבך תיק רונאל פישר
https://www.haaretz.co.il/blogs/revitalhovel/1.5727752
Comments
Joseph Zernik
עיקר שכחתי: הרי גם ללורי ומוטי היה "קלף" - עו"ד ברק לייזר - היועמ"ש של הנהלת בתי המשפט, שהיה ככל הנראה חבר בכנופיית הטרור הרשתי ו"הצוותא חדא". צבי זר הגיש בקשה לקבל את חומרי החקירות הקשורים לעו"ד ברק לייזר בטענה שהחומר נחוץ לו לצורך טענה על אכיפה בררנית. המדינה התנגדה. התירוץ: חקירתו של עו"ד ברק לייזר עדיין לא הסתיימה. זאת - כשהבלוגרים 9 חדשים במעצר עקב "מסוכנות" חריגה, ועו"ד ברק לייזר ממשיך לכהן בתפקידו ???
המסקנה פשוטה: ללורי במעצר, ואולי בכלל, אין גיבוי של התקשורת עם עו"ד ברק לייזר. לא כך הוא כנראה המצב לגבי התקשורת בין עו"ד רונאל פישר לערן מלכה. עדי ישעיהו העידה שעו"ד רונאל פישר הורה לה למחוק את התקשורת בינה לבין ערן מלכה באופן שגרתי. אבל קרוב לוודאי שעו"ד רונאל פישר עצמו גיבה את התקשורות האלה. לכן, אם הפרקליטות לא תמסור לו את החומרים, הוא יכול להמציא אותם בעצמו...
Manage
Reply7hEdited
סי סידי קליין
השוואה מעולה
Manage
Reply7h

Sunday, January 14, 2018

2018-01-14 הבלוגרים ורומן זדורוב: האם מותר לשופטים לעסוק במרמה בשליחת אנשים לבית הסוהר? מצפים למוצא פיו של בית המשפט העליון....

2018-01-14 הבלוגרים ורומן זדורוב: האם מותר לשופטים לעסוק במרמה בשליחת אנשים לבית הסוהר? מצפים למוצא פיו של בית המשפט העליון....
כמובן, שאין כל ציפיות לסעד או ישרה בהחלטת בית המשפט העליון בערעור בעניין מרמה בהפקת מסמכים אלקטרוניים כוזבים, שהם כתבי בית דין למראית עין - מרמה והפרת אמונים של שופטים. הרי שיטת המרמה הזאת הוכתבה מלמעלה - מבית המשפט העליון והנהלת בתי המשפט. כוונת הערעור היא אך רק לייצר מסמך המתעד ברמה הגבוהה ביותר של מערכת המשפט של מדינת ישראל את המרמה של השופטים בצוותא חדא בהנפקת פסקי דין מפוברקים - בראש ובראשונה בקשר לכליאה.
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.co.il/2018/01/2018-01-14.html

הערה לבעלי השכלה טכנולוגית: בתמונה - חותם "שר העיר" ירושלים, מתוארך סביב 700 לפנה"ס (תקופת בית ראשון). כבר אז התנהלות הממשל התקין הייתה מבוססת על מערכות רישום והשימוש באמצעי חתימה אמינים, מוכרים, גלויים. עניינו של הפוסט להלן הוא הונאת ענק ביישום החתימות אלקטרוניות ומערכות המידע הממשלתיות בישראל - מניהול התקציב, דרך ועדת הבחירות המרכזית, ועד לניהול בתי המשפט ובתי הסוהר. אולם דיון ישיר בנושאים טכנולוגיים אלה מרתיע את הקורא הממוצע.
____
  
הערה לחובבי המשניות: הנושא נדון במשנה ובתלמוד בהרחבה במסכת גיטין.
___

הערה לחובבי משפט השוואתי: עניין תקפותם ואמיתותם של כתבי בית דין יכול להיחשב עניין חוקתי: לדוגמה, העניין עולה כבר בסעיף IV לחוקה של ארה"ב.  אולם בישראל, החל תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, הוסר בשיטיות מכתבי בתי המשפט  כל סממן תקף של חתימה ואימות (אותנטיקציה).  בסופו של התהליך, נציב תלונות הציבור על השופטים קובע בהחלטה בפרשת אלשייך, בעניין מסמכים אלקטרוניים בנט-המשפט, שאין דרך לציבור ואף לעורכי דין לדעת על פי תדפיסי נייר, או תצוגות במערכת גישת הציבור, האם מסמך הוא כתב בית דין תקף ובר-אכיפה, או "טיוטה" (פיברוק) בלבד. שינויים מפליגים אלה בכתבים ובניהול התיקים התחוללו בישראל במקביל לפרץ של מהפכנות חוקתית שהנהיג אהרן ברק עצמו.
___

Image may contain: 2 people, people smiling, meme and text
No automatic alt text available. 
תמונות. החלטה בפתקית של אברהם היימן בתיק המעצרים של הבלוגרים, לורי שם טוב מוחזקת כבר יותר מ-9 חדשים במעצר ללא הליך ראוי: "ככל שלמבקש טענות באשר לאוטנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך שכזה, שאינו בקשה לעיון בתיק."
Image may contain: one or more people and outdoor

  
תמונות. השופטים יצחק כהן (עבריין מין כבר אז), אסתר הלמן, והמתחזה לשופט חיים גלפז (ללא מינוי שיפוטי), ניהלו משפט בדוי על רומן זדרורב בבית המשפט המחוזי נצרת.
___

No automatic alt text available.\
תמונות. החלטה של השופט אברהם אברהם, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת, בתיק רומן זדורוב, בו ניהלו השופטים יצחק כהן (עבריין מין כבר אז), אסתר הלמן, והמתחזה לשופט חיים גלפז (ללא מינוי שיפוטי), משפט בדוי על רומן זדרורבין, ואין בנמצא פסקי דין עשויים כדין: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט, ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל.  בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש... "
Image may contain: 1 person, smiling
____
תל-אביב, 14 לינואר - זהו! שילמנו היום 7,500 ש"ח ערבון (החלטה תקדימית של הרשם גלעד לובינסקי) ועוד 493 ש"ח אגרה, כדי לשמוע את חכמת ליבו ואמרי פיו של בית המשפט העליון בשאלה:

האם מותר לשופטים לעסוק במרמה בשליחת אנשים לבית הסוהר? [צרניק נ מדינת ישראל, לורי שם טוב, מוטי לייבל, צבי זר (עצירים) (רע"א 7631/17)] [1]

הערעור נובע מהתנהלות תמוהה ולא בדיוק שופעת חכמה וישרה של השופט אברהם היימן בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים. לורי שם-טוב מוחזקת שם מעבר ל-9 חודשים ללא הליך ראוי, תוך הפרות חמורות של זכויות האדם הבסיסיות, וכן האמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות, שישראל חתומה עליה.  היימן הנפיק "החלטה בפתקית", האומרת שאין, למי שקיבל המצאה כביכול של החלטה כביכול מבית המשפט, הזכות לדעת, אם מסמך ההחלטה אותנטי (אמתי) או מפוברק (תמונה לעיל).

הערעור גם מתייחס להחלטה דומה להפליא של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם בתיק רומן זדורוב. שם ניהלו השופטים יצחק כהן (עבריין מין כבר אז), אסתר הלמן, והמתחזה לשופט חיים גלפז (ללא מינוי שיפוטי), משפט בדוי על רומן זדרורבין, ואין בנמצא פסקי דין עשויים כדין. נשיא בית המשפט המחוזי נצרת  השופט אברהם אברהם הנפיק החלטה, האומרת שזכות העיון אינה קיימת לגבי מי שמנסה לבדוק אם השופטים  עוסקים במרמה... (תמונה לעיל).

עצם העיסוק בשאלה, שבבסיסו של ערעור זה במאה ה-21 בבית המשפט העליון, מציג את מערכת המשפט של מדינת ישראל כתופעה ימי ביניימית. שכן - באירופה המערבית, העיסוק באותנטיקציה (אימות) כתבי בית דין התנהל בעיקר בימי הביניים המאוחרים ומאה-מאתיים שנה אח"כ. 

בעולם ההלכה היהודית התנהל הדיון בעניין כבר בתקופת המשנה והתלמוד (ראו גיטין, תמונות).

אבל משום מה, למרות שהנושא נדוש כבר יותר מ- 2000 שנים, תחת אהרן ברק ובן טיפוחיו בעז אוקון, מערכת המשפט של מדינת ישראל לקתה בשכחה ממוקדת של נושא החתימות והאותנטיקציה. ומה שמפליא עוד יותר, שהתקף השכחה הזה אירע במקביל לפרץ של מהפכנות חוקתית...  [2] שכן, עניין האותנטיקציה של כתבי בית דין הוא עניין הנחשב לחוקתי (ראו לדוגמה, סעיף IV לחוקה של ארה"ב)...

קיים דמיון הכללי בולט בין הערעור בפרשת הבלוגרים, לבין העתירה לבג"ץ בפרשת תצהיר דר' חן קוגל ומשפט רומן זדורוב. השאלה שהועלתה בעתירה שם:

האם יש סמכות ליועמ"ש ולפרקליט המדינה להחליט שמותר לפרקליטות להדיח עדים ולשבש תצהירים של עובדי מדינה, כולל ובפרט - עד מומחה במשפט רצח? [אומץ נ היועמ"ש, פרקליט המדינה ואח' (בג"ץ 5514/16)] [3]

עצם העיסוק בשאלה שבבסיסה של עתירת אומץ נ היועמ"ש במאה ה-21 בבית המשפט העליון, מציג את מערכת המשפט  של מדינת ישראל כתופעה של העת העתיקה. משום מה, שני בוגרי החינוך "הערכי" - מנדלבליט וניצן - שכחו את הדיבר "לא תענה ברעך עד שקר". כמו כן שכחו, שעיסוק במרמה לטובת המדינה במשפט פלילי היה עיקרה של פרשת כרם נבות...

ההבדל בין הערעור בפרשת הבלוגרים והעתירה בפרשת דר' חן קוגל, שבמקרה האחרון, העותרת אומץ ובא כוחה עו"ד יובל יועז הם חלק בלתי נפרד מהמערכת, והם משתתפים במחזה התעתועים, כאילו בתי המשפט של מדינת ישראל הם בתי משפט כשירים ותקפים...

לעומת זאת, למגישי הערעור בתיק פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים, אין כל ציפיה לסעד או ישרה בהחלטת בית המשפט העליון בערעור שכזה. הרי שיטת המרמה הזאת הוכתבה מלמעלה - מבית המשפט העליון והנהלת בתי המשפט. כוונת הערעור היא רק לייצר מסמך המתעד ברמה הגבוהה ביותר של מערכת המשפט של מדינת ישראל את המרמה של השופטים בצוותא חדא בהנפקת פסקי דין מפוברקים - בראש ובראשונה בקשר לכליאה.

יש לציין, שהן בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים, והן בפרשת רומן זדורוב, סניגוריהם של הנאשמים (עו"ד גליל שפיגל במשפט זדורוב, עו"ד יהונתן רבינוביץ ועדן פוליטקין במשפט הבלוגרים), מעולם לא העלו כל טענה לגבי מרמה בניהול ההליכים בבית המשפט, גם כשהמרמה הייתה ברורה כשמש. זכור לטוב עו"ד אביגדור פלדמן, שלפחות פירסם במהלך הערעור בעליון טור ב"המקום הכי חם בגיהנום". בטור של הומור שחור על "גופות, סירחון, וריח חזק של פורמלין", פלדמן הסביר, שמתנהל ערעור בבית המשפט העליון ללא פסק דין של בית המשפט המחוזי נצרת - כי הלך לאיבוד "ברוח המייללת לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל..."

ולקינוח: בית המשפט העליון הבטיח שלאחר תשלום האגרה והערבון יחליט על הבקשות החוזרות להסרת החסיון המפוברק, שהופעל על תיק הערעור כולו מיד עם הגשתו ביום 01 לאוקטובר, 2017. ביום 30 לאוקטובר, 2017, שלחה האגודה לזכויות האזרח מכתב מחאה לרשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי ולנשיאה אסתר חיות, בעניין הפעלת "חסיונות מנהליים" ללא הליך ראוי בבית המשפט העליון...

קישורים
[1] 2018-01-01 הבלוגרים ורומן זדורוב - הליכי כליאה - פברוק על גבי פברוק בבית המשפט העליון
http://inproperinla.blogspot.com/2018/01/2018-01-01.html
[2] 2017-08-18 רמב"ם, המטרוניתא, אהרן ברק וכת הממזרים
[3] 2017-07-06 אומ"ץ נ היועמ"ש: מרים נאור התבלבלה (או שיקרה)... לא מצליחה להבין איזו החלטה רשומה בתיק בית המשפט העליון

Thursday, January 11, 2018

2018-01-11 הבלוגרים והשופטים הנוקמים: דיון בתיק הפלילי - מה עם הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום?


הבלוגרים והשופטים הנוקמים: דיון בתיק הפלילי - מדוע חסרה הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום?
השופט בני שגיא ממשיך לנהל את ההליכים כנהג של מכבש דרכים, בשעה שהרשויות ממשיכות להחזיק את לורי במעצר מעבר ל-9 חודשים ללא הליך ראוי, ותוך מניעת גישתה לחומרי חקירה, ראיות, וכתבי בית דין. 
משפט שדה לכל דבר ועניין. אם מצב זה יימשך, מן הראוי שלורי תכפור בכשירותו וסמכותו של בית המשפט, ותחדל לחלוטין לשתף פעולה במשפט מסוג זה.
כתב האישום המתוקן פסול - שכן חסרה בו הסכמת היועמ"ש לגבי הפעלה דרקונית של סעיף 161 לחוק העונשין "עבירה כלפי שירותים ציבוריים". ברור מדוע התביעה - עו"ד מירב גבע ואלירן גלילי מנסים לעבור על החוק בעניין זה בריש גלי. גם ברור מדוע השופט בני שגיא מתעלם מעניין זה - הרצון שלא לקשור את היועמ"ש אביחי מנדלבליט למה שמתרחש בפרשה חמורה זאת. אולם שתיקתם הרועמת של הסנגורים הציבוריים של לורי - עו"ד יהונתן רבינוביץ, ושל מוטי - עו"ד עדן פוליטקין, בעניין זה חסרת פשר ומעלה חששות כבדים.  מן הראוי שהפעילים יעלו שאלות אלה בפני רבינוביץ ופוליטקין וידרשו הסבר מספק, לחלופין -  הגשת דרישה לקבלת הסכמת היועמ"ש.
בינתיים - רדיפתם של לורי ומוטי והעיסוק במשפטם משיגה את מטרת הרשויות -  הסחת דעת הציבור מבעיית היסוד - שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה והתנהלות הרשויות בנושא הורים וילדיהם.  זהו חלק מהנוהל הקבוע: הפרקליטות, היועמ"ש ובתי המשפט בצוותא חדא - מחפים על המושחתים ורודפים חושפי שחיתויות ופעילים פוליטיים.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2018/01/2018-01-11.html



   


 





____

תל-אביב, 11 לינואר - הדיון היום בבית המשפט המחוזי ת"א עסק בשני עניינים מרכזיים:
א. לו"ז המשפט תוך המשך מעצרה של לורי, מניעת גישתה לחומרי חקירה וכתבי בית דין
נושא מרכזי בדיון אתמול היה קביעת לו"ז להמשך המשפט. עו"ד רבינוביץ חזר והבהיר את המצב האבסורדי, בו הרשויות, תוך משחקי כאילו בין בתי המשפט השונים, שב"ס, וקצין המבחן (שפוסל את המפקחים המוצעים בתואנת "אלטרואיזם"), ממשיכות להחזיק את לורי במעצר מעבר ל-9 חודשים ללא הליך ראוי בנדרש במפורש בחוק. בו בזמן מונעים ממנה גישה למסמכים. מדובר לא רק בחומר הראיות בעל ההיקף העצום. על פי רבינוביץ, אפילו מסמך כתב האישום המתוקן שהביא ללורי לכלא נלקח ממנה על ידי הסוהרים. רבינוביץ הבהיר יפה שלא יהיה ביכולתו להמשיך לייצג כראוי את לורי במצב כזה, שכן אין ביכולתו אפילו להבין את חומר הראיות ללא עזרתה. 

בני שגיא לא אהב לשמוע את זה, והוא מנסה לדחוף את המשפט הזה כמו מכבש דרכים, ללא הבדל איך הוא מתנהל.
יש לבחון מצב זה בהשוואה למשפטתם של רות דוד ורונאל פישר - שם עניינים דומים, אך ברמה קלה בהרבה, מביאים למריחת המשפט במשך שנים, ועכשיו לגישור - בו הנאשמים דורשים את ביטול כתב האישום! יש לבחון מצב זה גם בהשוואה למשפטו של "ראש אף בי איי הישראלי" מנשה ארביב, שנתפס בקבלת טובות הנאה ו/או שוחד מפינטו - שם על סמך טענות דומות, אך קלות בהרבה לגבי חומרי חקירה - דוחים את הקראת כתב האישום כבר כמעט שנה! התופעה הכללית מוכרת וידועה: מפברקים את משפטיהם של המושחתים הבכירים - כדי להקל עימם, ובו בזמן רודפים פעילים פוליטיים וחושפי שחיתויות.

זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת. משפט שדה לכל דבר ועניין. אם המצב יימשך, מן הראוי שלורי תכפור בכשירותו וסמכותו של בית המשפט, ותחדל לחלוטין לשתף פעולה במשפט ראווה מסוג זה.
ב. הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום המתוקן
עניין זה מעלה שאלות חמורות לגבי התנהלותם של עו"ד רבינוביץ - בא כוחה של לורי שם-טוב, ועו"ד פוליטקין - באת כוחו של מוטי. שניהם לא העלו לדיון כלל את הפגם הבסיסי, הפוסל את כתב האישום המתוקן - העדר הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום. הסכמת היועמ"ש נדרשת על פי סעיף 162 לחוק העונשין, עקב הפעלה דרקונית של סעיף 161 לחוק העונשין - "עבירה כלפי שירותים ציבוריים" בסעיפי האישום מס' 12 ו-16.
מי שהעלה את העניין בעקיפין הייתה דווקא עו"ד דהאן - באת כוחו של צבי זר (זאת לאחר שצבי שוחרר, ועכשיו הוא מנהל את ענייניו ביעילות). אבל צבי זר כלל לא הואשם ב"עבירה כלפי שירותים ציבוריים". לכן, דרישתו של צבי זר להסכמת היועמ"ש הייתה לגבי הפעלת סעיף חוק "העלבת עובד ציבור".
אולם יש הבדל מהותי בין החובה להסכמת היועמ"ש לגבי "עבירה כלפי שירותים ציבוריים", והסכמת היועמ"ש לגבי "העלבת עובד ציבור". החובה הראשונה חקוקה במפורש בחוק העונשין. החובה השנייה נקבעה, בצורה שאינה חד-משמעית בפסיקה של מרים נאור בסמוך לפרישתה.
את העובדה שהתביעה והשופט בני שגיא - בצוותא חדא - מעוניינים להימנע מקיום החובה החוקית להגשת הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום, אפשר לראות בשני אירועים בולטים של חוסר יושרה במשפט זה:
1. פברוק כתב האישום המקורי - הנוסח שנמסר לעצירים במעצר לא כלל את הסכמת שי ניצן (כמ"מ היועמ"ש), וכן לא הנוסח שנמסר לתקשורת. משום מה רצו להסתיר את המעורבות הישירה של הדרגים הבכירים ביותר במערכת המשפט בתביעה הזאת.
2. פברוק הפרוטוקול של דיון קודם - בו עו"ד דהאן העלתה את העניין לראשונה. בני שגיא אמר אז מעל כס המשפט: "זהו עניין טכני, ואני לא אתן החלטה עכשיו". אבל בפרוטוקול אותו דיון מצא לנכון לשקר, וכתב שעו"ד דהאן משכה את הבקשה. עו"ד דהאן לא ויתרה והמשיכה לדרוש דיון והחלטה בנושא גם בדיון הנוכחי...
^ דהאן חזרה שוב בתוקף על הדרישה לקבלת הסכמת היועמ"ש, וגם ציינה שהדבר לא כרוך בהשקעת משאבים משמעותיים על ידי המדינה. כמו כן ציינה את התועלת המרובה לתקינות ההליכים שבבדיקת כתב האישום על ידי היועמ"ש.
^ התביעה כמובן התנגדה. 

הסנגורים הציבוריים של לורי ומוטי נקטו בעמדה תמוהה:
^ רבינוביץ לא אמר מילה בנושא.
^ פוליטקין קמה בשלב מסוים ואמרה שהיא מצטרפת לבקשה - וזהו. לא טענה כלל.
^ בני שגיא דחה את הבקשה להגשת הסכמת היועמ"ש לכתב האישום המתוקן בהנמקה שפסיקתה של מרים נאור בעניין "העלבת עובד ציבור" ניתנה לאחר יום הגשת כתב האישום המתוקן.
אבל מה בדבר החובה החקוקה להסכמת היועמ"ש להגשת כתב אישום על "עבירה כלפי שירותים ציבוריים"???
^ ברור מדוע התביעה ובני שגיא מעוניינים להימנע מקיום החוק בעניין: הרצון שלא לקשור את מנדלבליט ישירות להתנהלות תביעה קיצונית זאת.
^ ברור שעניינם של הנאשמים לורי ומוטי, וכן של כל מי ששלטון החוק חשוב לו - לעמוד על קבלת הסכמת היועמ"ש לכתב אישום חמור זה. הסכמת היועמ"ש תקשור אותו ישירות להתנהלות המשפט, תביא בעקיפין גם לבדיקת הסעיפים על "העלבת עובד ציבור".
^ ברור למה דהאן לא דרשה את זה - כי לצבי זר עין כל מעמד בעניין זה.
אבל איפה רבינוביץ ופוליטקין בעניין בסיסי זה?
על פי השמועה, עמדתה של פוליטקין היא שהסכמת היועמ"ש אינה נדרשת על כתב אישום מתוקן. עמדה חסרת בסיס ומופרכת זאת מעלה חששות כבדים עוד יותר, כיוון שאינה נחזית כתואמת את טובתו של מוטי.
לגבי עמדתו של רבינוביץ, וההסבר לשתיקתו הרועמת בעניין זה, לא ידוע דבר.
מן הראוי שהפעילים יעלו שאלות אלה בפני רבינוביץ ופוליטקין וידרשו הסבר מספק, או הגשת דרישה לקבלת הסכמת היועמ"ש.
אין לי ספק שאם לורי הייתה במצב שהייתה יכולה לטפל בענייניה, הייתה דורשת שרבינוביץ ידרוש את הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום המתוקן. במצב הנוכחי יש לראות את לורי כבלתי כשירה לטפל בענייניה - עקב התעללות הרשויות.

לקינוח: הדיון נערך בדלתיים פתוחות, אבל הפרוטוקול סומן "דלתיים סגורות" - וברור שהתקשורת לא תדווח דבר מכל המתרחש בפרשה חמורה זאת.
לסיכום: בני שגיא והתביעה, בצוותא חדא, מנהלים משפט שדה תוך הפרות חמורות של הזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.

Wednesday, January 10, 2018

2018-01-10 הבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל

2018-01-10 הבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל
===
ביום 23 לינואר, 2018, תערוך מועצת זכויות האדם של האו"ם את הבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל. זהו הליך בינלאומי חשוב, המתקיים אחת לארבע-חמש שנים. לאחר המושב יתפרסמו הדוחות המתאימים.
בעבר ניסתה ממשלת ישראל להחרים הליך זה, אבל בסופו של דבר נסוגה מכוונתה זאת תחת לחץ בינלאומי.
בדיקה של הרשימה של הארגונים שהגישו דוחות [1] מראה שככל הנראה הדו"ח, שהוגש על ידי HUMAN RIGHTS ALERT-NGO, הוא היחיד שעוסק בזכויות האדם של כלל תושבי ישראל, בתוך גבולות 1967 בלבד.
כותרתו של דו"ח זה (שנכתב על ידי): "אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפלייה באכיפת החוק בישראל". [2]
הדו"ח עוסק במרמה בבתי המשפט בשיתוף פעולה עם פרקליטות המדינה ומשרד היועמ"ש, והוא מציג אוסף נרחב של מקרים לדוגמה. הבולטים שבהם:
^ פרשת רומן זדורוב - בבית המשפט המחוזי נצרת ובבית המשפט העליון,
^ פרשת ז'ואל בן-סימון - בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים,
^ פרשת ורדה אלשייך - בבית המשפט המחוזי ת"א,
^ פרשת רפי רותם, שוקי משעול והשחיתות ברשות המסים,
^ פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים,
^ ההונאות בהוצאה לפועל,
^ ועוד רבים, רבים אחרים.
הנספח בן מאות העמודים (עם קישורים רבים למסמכים המתאימים מבתי המשפט ותרגומם לאנגלית וכן דיווחים בתקשורת) עוסק בהרחבה במצב החמור של המחשוב הממשלתי בישראל לרוחב רשויות השלטון בישראל - - בבתי המשפט, בבתי הסוהר, בוועדת הבחירות המרכזית, בכנסת, במשרד המשפטים, ברשות האכיפה והגביה, במשרד האוצר, ועוד. הדו"ח גם עוסק בהרחבה בשאלת הבדיקה, האישור, והשליטה במערכות המחשוב הממשלתי בישראל והרשויות המתאימות - כולל השב"כ ורשות הסייבר. הדו"ח מציג את חקר המחשוב הממשלתי בישראל כשיטה חשבוה לבדיקת מהות המשטר, שכן בתקופתנו "הקוד הממוחשב הוא החוק" (שם חיבור של פרופ' לרי לסיג, בית הספר למשפטים של הרוורד). הדו"ח מציב את המחשוב הממשלתי בישראל כמכשיר מרכזי להונאה ומרמה של השלטון ונציגיו על האזרחים במדינת ישראל. פרופ' אמנון שעשוע העיר לאחרונה: "עבודה חשובה מאד". פרופ' עוזי אורנן ועו"ד אביגדור פלדמן גם הם הביעו הערכה לעבודת מחקר זאת.
הדו"ח הקודם של HUMAN RIGHTS ALERT-NGO נכלל בדו"ח התקופתי על ישראל לשנת 2013 בלווית ההערה: "חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
יש להצטער על כך שאף אחד מארגוני זכויות האדם בישראל ואף אחת מהעמותות למלחמה בשחיתות השלטונית לא הגישה דו"ח להליך זה.
^ ארגונים לזכויות המיעוט הערבי בישראל, כגון עדאללה - הגישו דוחות.
^ ארגונים לזכויות הילד, ארגון רופאים לזכויות האדם, ארגון לניטור בתי הדין הצבאיים, וכו' - כולם הגישו דוחות ביחס למצב בשטחים, ולא למצב בתוך גבולות 1967.
^ כנ"ל אוסף של ארגונים בינלאומיים.
שלושה דוחות קודמים של HUMAN RIGHTS ALERT-NGO התקבלו בעבר על ידי המועצה והפכו לחלק מדוחות רשמיים של האו"ם - שניים על ארה"ב, ואחד על ישראל. דוחות אלה הם ככל הנראה הדוחות הבינלאומיים הראשונים אי פעם על זכויות האדם, המבוססים על ניתוח מערכות מחשוב ממשלתי וכריית נתונים.
=קישורים=
[1] 2018-01-10 רשימת הדוחות וקישורים לדוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית בשנת 2018.
http://www.ohchr.org/…/Pa…/UPRIsraelStakeholdersInfoS29.aspx
[2] 2017-06-29 "אי-כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל" – דו"ח על זכויות האדם בישראל הוגש לבדיקה התקופתית על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם.
http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/06/2017-06-29.html