Sunday, May 6, 2018

2018-05-06 המשוררת דארין טאטור והשופטת עדי במביליה-אינשטיין: מיטב השפיטה - כיזבה!


המשוררת דארין טאטור והשופטת עדי במביליה-אינשטיין: מיטב השפיטה - כיזבה!
המשוררת דארין טאטור והשופטת עדי במביליה-אינשטיין: מיטב השפיטה - כיזבה!
המשורר רבי משה אבן עזרא כתב בספרד של המאה ה-11: "מיטב השיר כזבו, ואם השיר יפשט מכזביו יחדל להיות שיר."
במשפט המשוררת דארין טאטור נקבע מצב פואטי חדש למאה ה-21: "מיטב השפיטה כזבה, ואם השפיטה תפשט מכזביה, תחדל להיות שפיטה."  
התקשורת פרסמה בהרחבה את דבר הרשעתה של המשוררת הפלסטינית דארין טאטור על ידי השופטת עדי במביליה-אינשטיין.  כרגיל, יש רק בעיה קטנה - "הכרעת הדין" אינה מופיעה בתיק בית המשפט במערכת גישת הציבור, למרות שהתיק מוגדר "פתוח לציבור".  
לאחר השקעה של כמיליארד ש"ח במחשוב בתי המשפט המחוזיים והשלום, השופטים בישראל הצליחו ליצור מערכת מחשוב בה הכתבים עמומים ודו-משמעיים - מערכת המקילה על השופטים לפברק הליכים וכתבים כרצונם.  מצב זה הוא הפרה ברורה של זכויות האדם של כל תושבי המדינה, וסכנה ברורה ומידית לחירות האדם!
בדומה, המצב בו עורכי דין, המשמשים כסניגורים, אומרים שאינם מבינים כיצד מתנהלים הכתבים בבתי המשפט לאחר הפעלת מערכת נט-המשפט, מצביע על כשל כללי של מקצוע עריכת הדין... אולם את לשכת עורכי הדין ועו"ד אפי נווה יש לראות כשותפים מלאים למצב זה - לאור מעמדם בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מחד, ולאור מעמדם כסוכנות בת להפצת מכשירי החתימות האלקטרוניות של חברת קומסיין מאידך...
בקשת עיון הוגשה היום לשופטת עדי במביליה-אינשטיין מבית המשפט השלום נצרת, במטרה לוודא את קיומו של כתב בית דין אמתי, שהוא "הכרעת הדין" בעניין דארין טארטור...  הבקשה גם מתעדת את השיבושים הבסיסיים ברישומים בתיק בית המשפט.  תגובתה של השופטת עדי במביליה-אינשטיין על הבקשה לעיון (כמו תגובותיו של השופט בני שגיא במצב דומה במשפט ניסו שחם) - יוכיחו מיד האם מדובר פה ב"טעות אנוש" - או מרמה והפרת אימונים...
הנשיא רובי ריבלין ניסח לאחרונה את המצב בטקס השבעת השופטים: “הציבור זכאי לדרוש הליך נקי ושקיפות"… בתרגום לעברית מדוברת: "תפסיקו לפברק!"
נציב זכויות האדם של האו"ם ניסח את המצב בישראל בדו"ח לשנת 2018: "ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
קראו את הפוסט השלם:  http://inproperinla.blogspot.com/2018/05/2018-05-06.html

  
תמונות. הנאשמת דארין טאטור עם הסניגורית עו"ד גבי לסקי,  והשופטת עדי במביליה-אינשטיין
___


תמונה.  כרטיסיית "פרטים כלליים" - התיק "פתוח לציבור" - אינו חסוי.
___ 

תמונה. כרטיסיית  "מועדי דיון" - הדיון  ביום 03 למאי, 2018, בו התפרסמה "הכרעת הדין" כביכול, נרשם כ"דיון פר"ק" – בד"כ ראשי תיבות המתייחסים לתיק "פירוקים" בקשר לתאגידים.  הדיון שלפניו, ביום 24 לאפריל, 2018, נרשם כ"דיון פמ"צ" – בד"כ ראשי תיבות המתייחסים ל"פרקליטות מחוז צפון". רישומים מפוברקים ביומן הדיונים - ספר יסוד של כל בית משפט כשיר - הפכו לשגרה.
___ 

תמונה. כרטיסיית  "החלטות בתיק" – מראה ארבעה (4) רישומים בלבד, ואינה כוללת את "הכרעת הדין". קרוב לוודאי שרוב ההחלטות בתיק זה לא נרשמו כראוי במערכת גישת הציבור.  ניהול ספרים כפולים ומשולשים לגבי רשימת ה"החלטות בתיק" - DOCKET - רשימת יסוד של כל תיק בית משפט -  הפך גם הוא לנוהל שגרתי בנט-המשפט. 
___ 

תמונה. כרטיסיית "פסקי דין" מראה - “לא נמצאו פרטים". בית משפט בו אין רישום סדיר ואמין של פסקי הדין הוא בית משפט בלתי כשיר בעליל!


להלן הבקשה לעיון שהוגשה אמש לבית המשפט השלום נצרת ונרשמה כבקשה מס' 48.
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
ה) דוא"ל: joseph.zernik@

2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
בית המשפט השלום נצרת, תיק 4480-11-15 ‬‬‬‬
ב) הצדדים בתיק:
מדינת ישראל נ טאטור (עצירה)
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
(1) כתב הכרעת דין מיום 03 למאי, 2018, עשוי כדין, כולל נתוני החתימה האלקטרונית.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של המגיש. התיק דנן נידון בהרחבה בתקשורת. בין השאר התפרסמו פרטים מתוך כתב האישום והעדויות. מסמך שהוצג כ"הכרעת הדין" מיום 03 למאי, 2018, פורסם גם הוא. תקנות בתי המשפט-עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב), אומרת: “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.” כמו כן מבהיר פסק הדין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים ואחרים (בג”ץ 5917/97), שאין כל צורך בהגשת בקשה על מנת לממש את זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין. אותו פסק-דין גם הכריז על זכות העיון: “עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על-חוקי..." יחד עם זאת, הניסיון מראה שבתי המשפט בישראל, כולל בית המשפט העליון, מונעים את הגישה לעיון בכתבי החלטות שכבר התפרסמו ללא הגשת בקשת עיון.
ב) מסמך "הכרעת דין" מיום 03 למאי, 2018, שהתפרסם, הוא מ"נבו – הוצאה לאור" – אינו פרסום רשמי. והרישומים בנט-המשפט- גישת הציבור נחזים כמשובשים לחלוטין (תמונה 1):
(1) כרטיסיית "כללי" מראה - “פתוח לציבור" – כלומר תיק זה אינו חסוי.
(2) רשימת "פסקי דין" מראה - “לא נמצאו פרטים".
(3) רשימת "החלטות בתיק" – מראה ארבעה (4) רישומים בלבד, ואינה כוללת את "הכרעת הדין" הנ"ל. קרוב לוודאי שרוב ההחלטות בתיק זה לא נרשמו כראוי במערכת גישת הציבור.
(4) רשימת "מועדי דיון" מראה שהדיון ביום 03 למאי, 2018 נרשם כ"דיון פר"ק" – בד"כ ראשי תיבות המתייחסים לתיק "פירוקים" לתאגידים. הדיון שלפניו, ביום 24 לאפריל, 2018, נרשם כ"דיון פמ"צ" – בד"כ ראשי תיבות המתייחסים ל"פרקליטות מחוז צפון".


תמונה 1. תיק מדינת ישראל נ טאטור (עצירה) (4480-11-15) במערכת נט-המשפט (תדפיס מסך מיום 06 למאי, 2018) גישת הציבור – רשימת "פסקי דין” - “לא נמצאו פרטים".

__
  ג) לאור מצב זה, לא ניתן לדעת בבירור האם קיים בכלל כתב בית דין אמתי (אותנטי), שהוא "הכרעת דין" מיום 03 למאי, 2018, בתיק זה. מטרת העיון – לוודא את קיומו.
ד) מבחינה טכנית, מתבקש בית המשפט לממש את העיון בהכרעת הדין הנ"ל ובנתוני החתימה האלקטרונית המתאימים על ידי הוראה למזכירות להמציא את פסק הדין למבקש העיון בדוא"ל joseph.zernik, באמצעות יישום ההמצאה האלקטרונית בנט-המשפט.
ה) המבקש עוסק במחקר אקדמי שעיקר עניינו מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות וזכויות האדם. עבודתו בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.” 
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
מומחים בינלאומיים כתבו כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהגיש האל"מ (NGO) למועצת זכויות האדם של האו"ם כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית", התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018).
הדוח משנת 2018 על ישראל קשור במיוחד לנושא בקשת עיון זאת, ואומר:
דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
בנוסף, מאמרים אקדמיים של המבקש בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017).
עבודות אלה גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת": [1
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומרבתי המשפטבתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.[2,3]
ו) עצם הבקשות לעיון יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, שכן הבקשות עצמן מתנהלות במערכת נט-המשפט. כך לדוגמה, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות העיון, רישומן או אי רישומן במערכת גישת הציבור, ומהותן של פעולות השופטים והרשמים בתגובה על הודעות על שיבושים חמורים בכתבים ובהליכים – כל אלה מהווים נתוני מחקר חשובים.
   
   4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש קשר ישיר או עקיף לתיק זה, פרט לעניין הציבורי והאקדמי.

5. המצאה למשיבים
מיד לאחר ההגשה לרישום בפקס, תומצא הבקשה למשיבים: באת כוח התביעהפרקליטות מחוז צפון-פלילי, ובאת כוח הנאשמת - עו"ד גבי לסקי.

תאריך: 06 למאי, 2018, חתימת המבקש:
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
בעצמו - בלתי מיוצג

2Joseph Zernik. "Design and Operation of the Electronic Record Systems of the US Courts are Linked to Failing Banking Regulation" | Data Analytics, 2012